-11- בשולי הדברים, מסקנות ותובנות: בעניין נאמנות, במקרקעין: 3/2016 ביהמ"ש מאשרר את עמדת רשות המיסים בחוזר "הקניית - חינם של נכס מקרקעין מיוצר הנאמנות לנאמן תמוסה במסגרת חוק מיסוי מקרקעין - למרות שהקנייתם של נכסים אחרים לנאמן אינה מכוננת אירוע מס... נכסי מקרקעין שבישראל יכולים להיות מוחזקים בנאמנות... והוראות פרק הנאמנויות תחולנה ביחס להכנסות הפירותיות (למשל: הכנסות משכירות) המופקות מנכסים כאמור". נראה בפשטות כי לו היה מדובר בעניין גליס, בנהנית שהיא קיימת וידועה כבר מיום העברת הנכסים לנאמנות, נהנית מוחלטת ולא ניתנת להחלפה, וכזו המודעת למעמדה כנהנית - תוצאת הפסק הייתה שונה לחלוטין: מס רכישה על הנאמנות; 1/3 - בהעברה לנאמנות - היה ניתן פטור מלא ממס שבח ליוצר, ו לחוק. 69 ובחלוקה בעתיד לנהנית - היה חל פטור הן לנאמנות והן לנהנית, לפי סעיף בהחלטת מיסויככל שבהעברה לנאמנות אין ניתוק מלא בין היוצר לנכס, כגון במקרה המתואר (החלטת מיסוי של משרדנו), שם מטרת ההקדש הייתה "הבטחת כלכלתו, רווחתו 3324/12 ואיכות חייו של היוצר בעודו בחיים", הרי שיש ספק אם יש בהקנייה כזו משום "מכירה", על כן אכן נקבע באותה החלטה כי אין כל מיסוי בעת הקניית הנכסים להקדש. כנ"ל אמור להיות לדעתנו במקרה בו היוצר הוא גם הנהנה. לסיכום נציין, כי פסק הדין ממחיש את חשיבות נוסחו הנכון של הסכם הנאמנות, ובעיקר את חשיבות קביעת סמכויות הנאמן ומגן הנאמנות וכן את זכויות הנהנים באופן נכון ומדויק, שמביא לידי ביטוי את רצון היוצר. ככל שייקבע כי אין ניתוק בין היוצר לבין נכסי המקרקעין המוקנים, כך יגדל הסיכוי לדחיית אירוע המס. במידה ויתבקש ניתוק, ישנו אירוע מס ודאי אשר חבויות המיסוי מס רכישה בלבד. 1/3 - יכולות לנוע בין חבות מס שבח ורכישה מלאים, לבין פטור ממס שבח ו הכל כתלות בזיהוי מלא, מוחלט וסופי של הנהנים. במהות, פרק הנאמנויות בפקודה קובע בעניין נכסים שאינם מקרקעין בישראל, בהם דן פרק ה' לפקודה, כי מיסויים (בכפוף כמובן לפטורים וההקלות השונים הניתנים על פי הדינים השונים) יהא בעת העברתם לנהנים. מנגד, לעניין נכסי מקרקעין בישראל, המיסוי יהיה במועד הקנייתם לנאמנות - ההפרש הינו בעיקר הפרש עיתוי.
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==