-15892 מבזק הפסדים - הורשת הפסדים לצרכי מס - סוף פסוק?! (הלכת מלכסון דינשטיין) – .1.4 לאחר מספר פס"ד (שרגא ודמארי) בנושא שהיה שנוי במחלוקת בין הנישומים ופקידי השומה, ) כי עפ"י הוראות דיני 1579/20 ע"א ( 18/8/2021 ביהמ"ש העליון מוציא לראשונה הלכה ביום המס הקיימים ושיטת המס בישראל, הפסדים לצרכי מס של נישום שנפטר אינם ניתנים להורשה, ולמעשה יורדים לטמיון לאחר פטירתו. ניתחנו את פסיקתו של ביהמ"ש המחוזי בעניין מיכלסון ודינשטיין. 815 במבזקנו מס' כאמור שם, מדובר בשתי יורשות, בנותיו של מר צבי דינשטיין, אשר ירשו ממנו לאחר מותו בשנת וכן הפסדים מועברים מעסק/משלח-יד ₪ מיליון 46 - , בין היתר, הפסד הון מועבר בסך של כ 2012 , אותם ביקשו לרשום ולתבוע כהפסד בר-קיזוז בדוח המס שלהן כנגד ₪ מיליון 1.7 - בסך של כ הכנסותיהן. ביהמ"ש המחוזי לא התיר את הקיזוזים כאמור, ועל כך הוגש ערעור לעליון. ביהמ"ש העליון דן בשאלות: האם ניתן לרשת הפסדים לצרכי מס שלא נוצלו בידי נישום שנפטר? האם זכות קיזוז הפסדים לצרכי מס היא זכות אישית הנתונה לנישום בלבד ואינה עוברת בירושה? לפקודה, העוסקים בהוראות 92 - ו 28 ראשית, ביהמ"ש מנתח באופן לשוני פשוט של סעיפים קיזוז הפסדים מעסק/משלח-יד והפסדים הוניים, בהתאמה, וקובע כי אין הסדר המאפשר ליורשים לקזז הפסדים שהיו למוריש, ובוודאי לא מדובר בחסר חקיקתי. בנוסף נקבע כי, מנגנון של קיזוז הפסדים בשנים הבאות נועד לייצר מדידה מדויקת יותר של יכולתו הכלכלית של הנישום לשלם מס, שכן שיטת המס בישראל תכליתה להטיל מס רק על תוספת לעושר שנבעה מהכנסה "העברת הפסדים לצרכי מס שצבר נישום אחד לנישום אחר, ובכלל זהשל אותו אדם. לפיכך, ליורש, מאיינת תכלית זו, המושתת על "עקרון היכולת לשלם", משום שהיא מנתקת את הקשר האמיץ שבין הכנסתו של הנישום והיכולת הכלכלית שלו למס המוטל עליו;". כנראה שהזכות לקיזוז הפסדים, הניתנת לנישום עצמו מכוח הדין, הינה זכות רכושית (קרי, בעלת שווי) המערבת גם יסודות אישיים (עפ"י הסטטוס המיסויי של כל נישום), אולם הינה 'זכות אישית' הנעדרת את תכונת העבירות עפ"י מהותה. דהיינו, רק הדין יכול להתיר להעבירה לאחר (בחייו או במותו של הנישום), דבר שלא קיים כיום בהוראות פקודה המס משיקולים של תועלת הציבור (הסתמכות תקציבית לגביית מס שוויונית). "הפסד לצרכי מס שייך לנישום עצמו, ולמעשה, מהווה 'נכס' רק ביחס אליו". לפיכך,
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==