מבזק מס הלכה למעשה | חלק ט' - לקט מבזקי מס 2019-2020

60 של במקור המס בגין הדיבידנד בהתאם להוראות אמנת המס שבין ישראל לאנגליה ." נציין כי דווקא במקרה הנדון, לא קיימת חובת ניכוי במקור בחלוקת הדיבידנד משום שהדין הפנימי בבריטניה קובע שלא קיימת חובת ניכוי כאמור בחלוקת דיבידנד לחברה זרה, ללא קשר להוראות האמנה בין המדינות (שלא יכולות להרע את מצבו של הנישום ביחס לדין הפנימי בבריטניה). אותה פגיעה באדישות המיסויית כן הייתה קיימת במקרה דלק הונגריה מכיוון שארה"ב כן מנהיגה חובת ניכוי במקור בחלוקת דיבידנדים לחברה זרה, ודווקא במקרה זה כן התקבלה עמדת המערערת. ביהמ"ש בעניין כור סחר מפנה אותנו שוב ושוב להנחיה הקבועה בסעיף 94 ב לפקודה, לפיה שיעור המס החל על רר"ל (ונניח לצורך הדיון כי קיים כזה) בידי חברה ישראלית הינו זה הקבוע בסעיף 126 ) (ב לפקודה ולא סעיף 126 בכללותו , דהיינו - לרבות סעיף 126 (ג) לפקודה המאפשר בשילוב עם סעיף 203 (ב) לפקודה את שיטת הזיכוי העקיף. ואולם , כפי שגם הובהר בפ"ד דלק הונגריה, רשות המס ים מקבלת את קיומם של רר"ל גם תחת חישוב המס על דיבידנד מכוח סעיף 126 (ג) לפקודה כך - - למשל חברה ישראלית המוכרת חברה ישראלית שבבעלותה אשר הפיקה הכנסות מחוץ לישראל, כן מקבלת כרר"ל את חלקה ברווחי אותה חברה ישראלית נמכרת, למרות שחישוב המס על הדיבידנד, לו היה מתקב ל על ידה, היה לפי סעיף 126 (ג) לפקודה ולא לפי סעיף 126 (ב) לפקודה. ביהמ"ש עושה שימוש במונחים של מניעת כפל מס לחברות ולבעליהן , למשל נאמר: "על מנת למנוע מיסוי תלת - שלבי, באופן שיביא לתשלום מס ביתר במצב דברים - כאמור נחקקה הוראת סעיף 126 (ב) לפקודה , העוסקת בדיבידנד -בין " ", חברתי והפוטרת חלוקת דיבידנד שכזה מתשלום כך , מס שתשלום המס בשלב המיסוי השני רק יחול במועד חלוקת הדיבידנד לבעלי המניות היחידים" . לא ברור אם כך, מדוע טיעון זה מביא לתוצאה לפיה ישולם מס חברות פעמיים - פעם על ידי החברה הנמכרת ופעם על ידי החברה המ וכרת (כור סחר), וכל זאת עוד לפני חלוקת הדיבידנד ליחידים המחזיקים בכור סחר. השימוש המוטעה לדעתנו שנעשה בפ"ד בטיעונים לפיהם "רשות המס בישראל (כמו גם רשויות מס במדינות אחרות) מתמודדת עם של התופעה שחיקת בסיס , המס כדי בה יש אשר ליצור איום על היקף ההכנסות ועל ממסים גבייה שוויונית והוגנת של מיסים במדינה", או למשל כי "עמדתו הגלובלית של כבוד השופט בורנשטין יש כי היא לראות בעולם (וישראל בתוכו) כאילו כפר הוא גלובלי מיסויי אחד... ואילו היא עמדתי עמדה לוקאלית ולפיה עניי " עירך ", קודמים והמיסוי איננו - כלל , עולמי וממילא נראה כלל כי העולם אינו פועל של כזו בגישה מיסוי עולמי" אין להם מקום בנסיבות הנדונות, מכיוון שתוצאת פסק הדין במקרה כור סחר אולי העשירה את קופת המדינה, אך במחיר מיסוי כפול של החברה הישראלית ומיסוי משולש ברמת בעלי מניותיה. פסק הדין בעניין כור סחר עוסק בסוגיה נוספת של קיזוז הפסד הון כנגד מרכיב הרר"ל, אולם לא נרחיב בעניין במבזק זה. ] מבזק מס מספר 809 מיום 12 דצמבר ב 2019 [