כידוע, סעיף 4א לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"), שונה בתיקון 55 לחוק והדרישה כי העברת הזכויות במקרקעין תבוצע על פי פסק דין
לגירושין, דהיינו קבלת הגט מבית דין דתי, רוככה, וכיום קובע הסעיף כי "העברת זכות במקרקעין או זכות באיגוד במקרקעין, הנעשית על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין, לא יראוה כמכירה או כפעולה באיגוד לעניין חוק זה…".

פרשנות הסעיף הינה, שגם החלטה שיפוטית במסגרת הליכים בין בני – זוג לפירוק התא המשפחתי, שעניינה חלוקת הרכוש בין בני – הזוג, תיכנס לתחולת הסעיף, גם אם טרם הסתיימו שאר הליכי הגירושין בין בני הזוג , כאשר עמדת הרשות הינה שהאמור לעיל חל גם בפירודם של בני זוג ידועים בציבור, לרבות מאותו מין. יצוין עוד, כי הסעיף יחול ללא כל התייחסות לתמורה אם וככל שמתקבלת ע"י אחד מבני הזוג בגין העברת הזכויות כאמור.

להלן נתאר מספר סוגיות מהחיים בנושא זה,  שיש ליתן עליהם את הדעת.

סעיף 49ו(ב) לחוק קובע, כי במכירת דירה שקיבל קטין במתנה, תחל תקופת הצינון להיספר עבורו מיום שמלאו לו 18 שנים.  נשאלת השאלה,  האם דירה שנרכשה ע"י אחד
ההורים עבור הקטין, לחילופי דירה שנתקבלה ע"י הקטין על פי פסק דין אגב גירושין, תיחשב כדירה שהתקבלה במתנה ומשכך יידרש לתקופת צינון בעת מכירתה, שתיספר
החל מהגיעו לגיל 18?

עמדתנו היא, שמאחר ודירה שהתקבלה אגב גירושין איננה מכירה ומשכך איננה דורשת תקופת צינון בעת מכירתה, הרי שיש לראות גם בדירה החלופית, עד גובה תמורת הדירה ששוחלפה כאמור, כרכושו של הקטין שאינה חייבת בתקופת צינון במכירתה, אף שנרכשה בהיותו חלק מהתא המשפחתי ע"י הורהו.  שווי הרכישה של הדירה החדשה העולה על תמורת המשוחלפת כאמור, יחשב כניתן במתנה ותבחן לגביו הוראת הצינון כמקובל.

סוגיה נוספת עוסקת בשאלה, האם תחולת סעיף 4א תלויה בגירושי בני הזוג בפועל?

על מנת לחדד את הסוגיה נשאל, מה דינה של דירה שהועברה לפי סעיף 4א אגב הליכי גירושין, כאשר בפועל חזרו בהם בני הזוג מכוונתם להתגרש והחליטו "רק" לגור בנפרד? (ויודגש כי לשאלה זו השלכות הן בהיבט המס לתשלום בהעברה הנוכחית והן בהשפעתה על זכות המעביר לפטור נוסף).

במקרה זה אנו בדעה, כי לאור נוסחו המקורי של החוק ולאור הרציונאל שהנחה את המחוקק בתיקון 55 לחוק, חזרתם המוצהרת של בני הזוג מכוונתם להתגרש תביא לידי כך שלא יראו את הדירה ככזו שהועברה לפי סעיף 4א לחוק.

סוגיה אחרונה למבזק זה, עוסקת במקרה שבו כחלק מהסכם הגירושין שקיבל תוקף של פסק דין,  נקבע כי אחד מבני הזוג יעביר דירה להורי בן הזוג השני וזאת מאחר והם נתנו את המימון הדירה.

על אף שלכאורה ניתן להכניס מקרה שכזה להגדרה של "תאונת מס", שהרי איננו נכנס בגדרו של סעיף 4א לחוק, עדיין לא אלמן ישראל וניתן במקרים מסוימים לתקן את התוצאה הקשה שנוצרה.

לפרטים נוספים, ניתן לרו"ח (משפטן) אהרון צ'יסמדיה ממשרדנו – עד לאחרונה מנהל תחום קבלנים ונדל"ן בחטיבה המקצועית ברשות המיסים.