היום פורסמה החלטת מיסוי בהסכם (4528/15) בנושא קביעת מועד תחילת תושבות בישראל, ייחוס הכנסות של חברה משפחתית בבעלות עולה חדש וקביעת מנגנון הכנסה מעורבת.
להלן חלק א' של מבזק בנושא.
העובדות: מדובר בבני זוג שעלו לישראל ממדינת אמנה. המבקש קיבל את תעודת העולה בסוף שנת 2013 אך הוא ובת זוגו כמעט ולא שהו בישראל עד למועד בו קיבלה בת הזוג מעמד של עולה חדשה, באמצע שנת 2014. בני הזוג הקימו חברה משפחתית בישראל, בבעלותם המלאה, המעניקה שירותים לחברה תושבת מדינת האמנה (להלן- החברה הזרה). החברה הזרה מוחזקת ע"י המבקש בשיעור של 45% ועל ידי תושב חוץ בלתי קשור, היא עוסקת במסחר ולפעילותה אין כל קשר לישראל. החברה המשפחתית משמשת כ"סוכן" של החברה הזרה, בתמורה לאחוז קבוע ממחזור המכירות. עובר לעליית המבקש, חברה זרה בבעלותו המלאה של המבקש שימשה כ"סוכן" בתנאים דומים והיא הפסיקה פעילות בסמוך להקמת החברה המשפחתית.
רקע מקצועי: בשנים 2009 ו- 2012, פורסמו שתי החלטות הדנות במיסוי יחיד מוטב המבצע פעילות באמצעות חברה משפחתית (החלטות מספר 1010/09 ו- 3563/12, ראו מבזקנו מס' 324 ו- 456), אשר הקביעות בהן דומות לאלו הקבועות בהחלטת מיסוי זו, אם כי החלטה זו מפורטת יותר ולהבדיל מקודמותיה, דנה בהרחבה במנגנון הדיווח וייחוס ההכנסות שהופקו בישראל ומחוצה לה. בהמשך, תוקן סעיף 64א' במסגרת תיקון 197 לפקודה, ונקבע בו שחלקו היחסי של יחיד מוטב בחברה משפחתית יהא זכאי להטבות הקבועות בסעיפים 14(א), 14(ג) ו- 97(ב).
קביעת מועד תחילת תושבות בישראל: נקבע שמועד רכישת התושבות הישראלית תהא במועד העתקת מרכז החיים לישראל, ולא במועד בו קיבל הפונה את תעודת העולה, לאור העובדה שמשך חצי שנה ממועד קבלת מעמד עולה, הפונה לא שהה
בפועל בישראל. מדובר בגישה מקילה הדוחה את תחילת מניין תקופת ההטבות (למרות שמעמד העולה מהווה זיקה לישראל, בעיקר במישור האובייקטיבי). מאידך גישה זו גם מונעת מיחידים לבצע "עלייה פיסקאלית" גרידא (רכישת אזרחות או מעמד של עולה, מבלי להעתיק בפועל את מרכז החיים לישראל). זאת ועוד, בהמשך למגמת המלחמה במוטיבציה ל"עלייה פיסקאלית", מובהר במפורש שההחלטה לא מהווה אישור תושבות, על אף הקביעות המפורשות בו. נזכיר את החלטת מיסוי 9857/12 המבטאת גישה נוקשה מאד לעניין הענקת אישורי תושבות (בין השאר, הענקת אישור רק בחלוף 3 שנים, ראה מבזקנו מס' 476) אך נציין שבפועל, אנו עדים למדיניות פחות נוקשה מצד הרשות באשר לקריטריונים ולעיתוי הענקת אישורי תושבות לעולים חדשים ותושבים חוזרים.
שימור ההטבות במסגרת חברה משפחתית: כאמור לעיל, כבר בהחלטות קודמות ובתיקון 197 לפקודה, נקבע המנגנון לשימור ההטבות כאמור. סעיף 64א' בנוסחו המתוקן אף מרחיק לכת ביחס להחלטות ואינו מתנה את היות החברה המשפחתית מוחזקת אך ורק בידי יחידים מוטבים, או את ייחוד פעילותה של החברה המשפחתית.
עם זאת, בהחלטה נקבע כי השימוש בחברה משפחתית "מבטל" את הפטור מדיווח על ההכנסות הפטורות המיוחסות ליחיד המוטב, מן הסתם כדי לאפשר את בדיקת אופן ייחוס ההכנסות, כפי הגישה שננקטה בחוזר 9/2011 בדבר הקלות לעולים ותושבים חוזרים (חלק ב). כפי שגם קובעת הפקודה, נקבע שדיבידנד המחולק מהחברה המשפחתית יהא פטור, אף אם חולק ליחיד המוטב לאחר תום תקופת ההטבות. עוד נקבע, שאם החברה תחדל מלהיחשב כמשפחתית (למשל עקב הצטרפות בעל מניות בלתי קשור), כל ההכנסות תהינה חייבות, לרבות דיבידנד.
לדעתנו, האמור לא ימנע מהיחיד המוטב לחייב את החברה בגין ההכנסות המופקות על ידו בחו"ל (המחושבות בהתאם לקריטריונים הקבועים בהחלטת המיסוי) ולהיות פטור על אותן הכנסות, במקביל לניכוי ההוצאה על ידי החברה המשפחתית, שהרי אין בעובדה שהמשלם הוא חברה ישראלית בכדי לשנות את מקום הפקת ההכנסה ולבטל את הפטור.

בחלק ב' של המאמר נדון בהתייחסות החלטת המיסוי לקביעת מנגנון הכנסה מעורבת.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי ולרו"ח (משפטן) אייל סנדו, ממשרדנו.