בהמשך למבזקנו מס' 602, שעסק בתזכיר חוק שפורסם ביוני 2015 בעניין סמכות מנהל רשות המסים ("המנהל") להעברת מידע לרשות מס זרה, פורסמה לאחרונה הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מספר 221) מיום 10/2/2016 בדבר חילופי מידע בינלאומיים, ("הצעת החוק").
כרקע לדברים, ארגון ה – OECD מקדם בשנים האחרונות ומאיץ במדינות החברות בו להצטרף לאמנה הרב לאומית לסיוע מנהלי בענייני מס, ובכלל זה חילופי מידע הדדיים, לרבות אוטומטיים. מדינת ישראל הצטרפה לאחרונה לאמנה זו, והיא אחת מתוך 92 המדינות שהצטרפו לאמנה. במקביל פורסם ע"י ה – OECD תקן לחילופי מידע אוטומטיים (CRS) שמטרתו להסדיר את איסוף המידע על לקוחות זרים על ידי המוסדות הפיננסיים לצורך העברתו לרשות המס באותה מדינה, וממנה למדינות החברות לאמנה. כל המדינות החברות ב – OECD וישראל בתוכן, הצהירו על יישום מהיר של התקן האמור ולשם כך יפעלו לשינוי החקיקה בדין הפנימי שלהן.

בהתאם לאמור בדברי ההסבר להצעת החוק, מדינת ישראל התחייבה ליישם חילופי מידע אוטומטיים החל מסוף שנת 2018 !

במבזקנו מס' 542, פרטנו בהרחבה על ההסכם המסתמן (אשר נחתם ביום 30/6/2014) בין ישראל וארה"ב ("הסכם הפטקא"), בו התחייבה ישראל להנחות את הגופים הפיננסיים הישראלים לבצע בדיקה של החשבונות המנוהלים ולהעביר לרשות המסים פרטים אודות חשבונות המוחזקים (במישרין או בעקיפין) על-ידי אזרחי או תושבי ארה"ב, במטרה להעבירם לרשויות בארה"ב.
דבר החקיקה המפורט בהצעת החוק נועד, בין היתר, לאפשר לישראל ליישם את הסכם הפטקא ולחתום על הסכמים נוספים לחילופי מידע.

לפי מיטב הבנתנו, גם כיום מקבלת רשות המיסים, ממספר לא מבוטל של רשויות מס זרות, מידע אוטומטי בדבר חשבונות בנק בבעלות ישראליים, זאת מתוך ציפייה כי לאחר חקיקת החוק המדובר תהיה הדדיות בהעברת מידע כאמור !

מבלי להיכנס לעומקה של הצעת החוק, ברצוננו להביא בפניכם מספר נקודות מהותיות מתוכה:

• מוסד פיננסי ישראלי מדווח ("המוסד הפיננסי") יחויב לדרוש מבעל חשבון או ממי שמבקש להיות בעל חשבון, למסור לו את המידע הדרוש לשם בירור זהותו ומדינת תושבותו לצרכי מס, לרבות ביחס למי שהוא בעל שליטה בישות המבקשת לפתוח חשבון כאמור.
  עוד מוצע כי המוסד הפיננסי יערוך את הבדיקות הדרושות בדבר הלקוח, ככל שהמידע האמור נחוץ לצורך יישום הסכם הפטקא. שר האוצר, מוסמך לקבוע בתקנות הוראות לעניין פעולות שעל המוסד הפיננסי לבצע לצורך זיהוי הפרטים של בעלי החשבונות בו, לרבות פרטים שעל המוסד לדרוש מלקוחותיו.
• כדי להימנע ממצב בו אדם מסווג ע"י מוסד פיננסי כאזרח/תושב מדינה זרה ומידע מועבר לרשות זרה ללא ידיעתו, מוסמך שר האוצר לקבוע בתקנות הוראות בדבר מתן הודעה ע"י מוסד פיננסי למי שאותו המוסד סיווג אותו כאזרח/תושב כאמור, למרות שלא הצהיר על כך, כי מידע צפוי לעבור למנהל לצורך העברתו לרשות המס הזרה.
  אותה ההודעה תימסר עוד טרם העברת המידע לרשות המס הזרה ובמידת האפשר עוד טרם מסירתה למנהל. בהקשר לאמור, נזכיר כי החוק לתיקון הפקודה מספר 207 (שעניינו חילופי מידע לפי הסכם בינלאומי) שתחילתו בינואר 2016, מונה מספר קריטריונים הנדרשים כתנאי להעברת מידע למדינה זרה, ובכללם – חובת יידוע של אותו תושב ישראל שלגביו מועבר מידע לפחות 14 ימים לפני העברת המידע.

לפי עמדת רשות המסים, תנאי זה של יידוע תושב ישראל בטרם העברת מידע אינו חל במסגרת חילופי מידע אוטומטיים.

• לצורך יישום הוראות הסכם הפטקא, שר האוצר יקבע בתקנות תנאים שבהתקיימם מוסד פיננסי יורשה לסגור חשבון של לקוח, אשר נפתח לאחר החתימה על הסכם הפטקא, לגביו לא הצליח המוסד הפיננסי לגבות הצהרות ולקבל מידע ומסמכים כאמור.
• מלבד לצורך העברתו לרשות מס זרה, רשות המיסים לא תוכל להשתמש במידע שהתקבל ממוסד פיננסי לצורך אכיפת דיני המס בישראל, למעט במקרה בו הלקוח סירב לשתף פעולה עם המוסד הפיננסי או במקרה בו יתרת החשבונות הפיננסים של הלקוח עולה על מיליון שקלים.

הצעת החוק הינה נדבך נוסף במאבקה של רשות המיסים במעלימי המס ובמאמציה לקבל מידע בדבר נכסים פיננסים בחו"ל אשר מוחזקים על-ידי תושבי ישראל, שטרם דווחו לרשויות המס.
משרדנו עוסק רבות בהסדרת דיווחים כאמור מול רשות המיסים ובהשגת הגנות ללקוח מפני סנקציות פליליות פוטנציאליות. נשמח לעמוד לרשותכם במקרים הרלוונטיים.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח יוסי שלום ולרו"ח (משפטן) אייל סנדו, ממשרדנו.