מבזק מס מספר 1014 - 18.4.2024

כחלק ממדיניותה של רשות המסים לאפשר שינויי מבנה בעלי תכלית עסקית, הגם שחלק מן התנאים הטכניים עשויים להתפרש כלא מתקיימים, פרסמה רשות המסים, ביום 6.3.2024 תמצית החלטת מיסוי 4821/24 בעניין – "מיזוג חברות בדרך של החלפת מניות בהתאם לסעיף 103כ לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה") – החלטת מיסוי בהסכם".

קצת רקע על מיזוגים לפני תוכן ההחלטה:

מיזוג סטטוטורי – "העברת כל הנכסים והתחייבויות של חברה או של מספר חברות (המעבירה) לחברה אחרת (קולטת), וחיסול החברה המעבירה ללא פירוק, בהתאם לצו מיזוג או בהתאם לפרק הראשון בחלק השמיני בחוק החברות".

בהתאם לתנאים והוראות סעיף 103 לפקודה, הסעיף מעניק פטור ממס (דחית מס) על:

• מכירת הזכויות בחברה המעבירה.

• מכירת הנכסים / התחייבויות של החברה המעבירה.

מיזוג בדרך של החלפת מניות – מיזוג בו מועברות מניות של חברה (נעברת) בתמורה להקצאת מניות בחברה אחרת.

בהתאם לתנאים והוראות סעיף 103כ לפקודה, הסעיף מעניק פטור ממס (דחית מס) על מכירת הזכויות של החברה הנעברת.

שניים מבין התנאים לקבלת הפטור הן לעניין מיזוג סטטוטורי והן לעניין מיזוג בדרך של החלפת מניות הוא תכלית עסקית וסינרגיה בין החברות המתמזגות והמשך הפעילות הכלכלית בחברה הקולטת:

103ג(1)(א) – "החברות מבקשות להתמזג לתכלית עסקית וכלכלית כאשר המטרה העיקרית של המיזוג הינה לאפשר ניהול ותפעול מאוחד של פעילותן".

103ג(3) – "בחברה הקולטת נמשכת, בתקופה הנדרשת, הפעילות הכלכלית העיקרית…."

רקע תמציתי להחלטת המיסוי 4821/24:

1. חברה א' (הנעברת) וחברה ב' (הנעברת) הינן חברות פרטיות, תושבות ישראל בעלות פעילות ממשית מתמשכת המניבות הכנסות בהתאם להוראות סעיף 2(1) לפקודה.

2. פעילותה העסקית של חברה ב' סינרגטית וחופפת לפעילותה העסקית של חברה א'.

3. חברה ג' (הקולטת) הינה חברה ציבורית תושבת ישראל אשר מניותיה רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בת"א, לה אין פעילות עסקית, נכסים או התחייבויות, והיא נחשבת כ"שלד בורסאי".

הבקשה:

לאשר כי מיזוג בדרך של החלפת מניות, כך שכלל הזכויות בחברה א' (הנעברת) וכלל הזכויות בחברה ב' (הנעברת), תועברנה לידי חברה ג (הקולטת), וזאת בתמורה להקצאת מניות בלבד בחברה הקולטת, כך שלאחר המיזוג, תחזיק החברה הקולטת במלוא הון המניות של חברה א' ו-ב', תהא פטורה ממס בהתאם לסעיפי 103כ ו – 103ג לפקודה.

רשות המיסים אישרה בקשה זו, על אף שלחברה ג' (הקולטת) אין פעילות עסקית וסינרגיה עם חברה א ו – ב'. מהטעם כי בין חברה א' וחברה ב' מתקיימת פעילות עסקית וסינרגיה ומהטעם הכלכלי כי חברה ג' הינה שלד בורסאי ובכך תקיים הטעם המסחרי של רישום למסחר למעשה של החברות הנעברות.

מאחר ובהחלטה נמחקו כלל הפסדי חברה ג' הרי שגם לא נוצר מכך יתרון מיסויי.

לסיכום, רשות המיסים ממשיכה את מדיניותה כפי שפורסמה גם בעבר בהחלטת מיסוי 7368/15 ואשר הרחבנו בעניינה במסגרת מבזק מס 625.

למשרדנו ניסיון עשיר בתחום שינויי מבנה מיזוגים ורכישות ונשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח ישי כהן (משפטן) ולרו"ח (משפטן) בועז כהן, ממשרדנו.

ב- 11 במרץ 2024, פרסם הנשיא ביידן את הצעת התקציב של ממשלתו לשנת 2025, שכוללת הצעות לשינויי חקיקה בתחום המסים. באותו יום פרסם משרד האוצר האמריקאי את "הספר הירוק" שלו, המספק ניתוח מעמיק של ההצעות הקשורות למיסוי. אמנם התקציב מביא לכדי ביטוי רק הצעות לשינויים, אבל הוא מספק תובנה לאילו סדרי עדיפויות חקיקתיים ניתן לצפות בממשל השני של ביידן, בכל הנוגע לשינויי חקיקה בתחום המס.

להצעות הללו תהיה השפעה גדולה לא רק על תושבי ארה"ב, אלא גם על תושבי ישראל שהם גם אזרחים אמריקאים או שמשקיעים בארה"ב. להלן סקירה קצרה של הוראות נבחרות בהצעת התקציב:

מיסוי חברות:

• העלאת שיעור מס החברות מ- 21% ל- 28%; ליישום הצעה זו השלכות לא רק על הכדאיות של השקעה במיזמים ונכסים אמריקאים, אלא גם על השקעות של אמריקאים ברחבי העולם בכלל ובישראל בפרט, שכן הקוד האמריקאי כולל הוראות אנטי תכנוניות לתושבי ארה"ב המשקיעים בחברות זרות (כדוגמת ה- GILTI), שחלקן מיושם רק כשהמס במדינת המקור נמוך מ- 90% ממס החברות הפדראלי האמריקאי (היום- 18.9%).

היום, שיעור המס בישראל על חברות שאינן בחוק העידוד גבוה משיעור זה, אך אם יעלה מס החברות האמריקאי, הסף יעמוד על 25.2%, וישראל תיחשב למדינה בעת שיעור מס נמוך לעניין אותן הוראות אנטי תכנוניות.

• העלאת שיעור המס המינימלי האלטרנטיבי ("AMT") מ- 15% ל- 21%.

• הרחבת החלת מס העושר האמריקאי (NIIT – Net Investment Income Tax) כך שיחול לא רק על הכנסות פאסיביות אלא גם על הכנסות מיוחסות מתאגידים שקופים (שותפויות, חברות מסוג LLC וחברות מסוג S-Corp), אף אם אינן פאסיביות. כמו כן, מוצע להעלות את השיעור מס העושר מ- 3.8% ל- 5%. מס היסף האמריקאי הוא מס מכביד, החל אמנם רק על אזרחי ותושבי ארה"ב, אך מציב אתגרים רבים, בפרט בנושא זיכוי ממס זר.

• הפיכת ההוראה המגבילה את גובה ההפסד העסקי המועבר (כיום, 578,000$ עבור זוג המגיש דוח מאוחד), מזמנית לקבועה.

• מיסוי דמי הצלחה (carried interests) כהכנסה רגילה, עבור נישומים בעלי הכנסה חייבת שנתית העולה על $400,000, המעניקים שירותים עבור שותפויות השקעה; בעבר, דמי ההצלחה סווגו אף הן כרווחי הון החייבים במס בשיעור של 20% לכל היותר בידי היזמים, בתנאי החזקה בנכס של שנה לפחות; בשנת 2018, הוחמרו התנאים ותקופת ההחזקה עלתה ל- 3 שנים; והנה שכעת, מבקש המחוקק האמריקאי לבטל קליל את ההטבה ולחייב את דמי ההצלחה בשיעורי המס השולי. אין ספק שמדובר בשינוי דרמטי בעולם ההשקעות האמריקאי.

מיסוי פרט:

• העלאת שיעור המס השולי המירבי, מ- 37% ל- 39.6% (כפי שהיה עובר לרפורמת טראמפ בשנת 2018).

• ביטול שיעור המס המוגבל החל על דיבידנדים ורווחי הון (capital gains and qualified dividends) עבור נישומים בעלי הכנסה חייבת שנתית העולה על מיליון דולר; ככלל, המס המירבי החל על דיבידנדים ורווחי הון הוא 20%; ככל שיתקבל השינוי, בעלי הכנסה גבוהה ישלמו מס בשיעור השולי גם בגין פריטי הכנסה אלו.

• מיסוי רעיוני, בשיעור מינימלי של 25%, על רווחי הון בלתי ממומשים עבור נישומים שהונם נטו עולה על 100 מיליון דולר.

• דרישה מנישומים, בעלי השקעות בתוכניות פנסיה העולות על 10 מיליון דולר, לחלק לפחות 50% מהסכום העודף מעל 10 מיליון דולר; מדובר בתוכניות IRA's למיניהן המעניקות דחיית מס במועד ההפקדה, ותשלום מס בעת המשיכה.

מיסוי בינלאומי:

ההצעות בתחום זה ממשיכות את המגמה בשנים האחרונות, ומתמקדות בהגדלת המיסוי על רווחי חוץ והפחתת תמריצים לקיום פעילות מחוץ לארה"ב:

• ביטול ניכוי ההכנסה הבלתי מוחשית שמקורה בחו"ל ("FDII"); ה- foreign-derived intangible income deduction, מהווה ניכוי עבור חברות אמריקאיות גלובאליות מסוג C-Corp, והוא אמור להוות "הגזר" שמתלווה למקל בדמות הוראת ה- GILTI, המחייבת במס הכנסות של נישומים אמריקאים שמקורן בחברות זרות.

• הגדלת שיעור המס החל על אותן חברות אמריקאיות בגין הוראת ה- GILTI ל- 21%; כיום, שיעור המס האפקטיבי החל על תאגידים אמריקאים בגין הכנסות GILTI הוא 10.5%.

• התאמת הקוד האמריקאי לדרישת המס המינימאלי של ה- OECD, במסגרת ה- Pillar 2; נזכיר, שבמסגרת ה- Pillar two , ארגון ה־ OECD מוביל רפורמת מס גלובלית לקביעת שיעור מס חברות מינימלי גלובלי של 15%. להרחבה, ראו מבזק מס' 896.

מיסוי נאמנות, עיזבונות ומתנות:

בהמשך להתמקדות במיסוי נישומים אמידים, הצעות רבות בתחום זה מתמקדות במלחמה בתכנוני מס של נאמנות, עזבונות ומתנות, ובפרט:

• שינוי ההקלות המוענקות להעברות נכסים אגב דילוג דורות -generation-skipping tax (“GST”) transfers.

• הגבלת סכום המתנות השנתי הפטור, ל- $50,000 בלבד לכל מעניק מתנה; היום, קיים פטור שנתי בגובה של 15,000$ עבור כל קרוב המקבל מתנה, ללא הגבלה על סך המתנות המוענקות על ידי אותו נישום.

מיסוי נכסים דיגיטליים:

נכסים דיגיטליים ממשיכים להיות, גם בארה"ב, תחום פורה להצעות חקיקה. הוראות רבות ירחיבו את הכללים הקיימים כך שיכללו נכסים דיגיטליים, ובפרט:

• החלת כללי ה- "Wash sale" על עסקאות בנכסים דיגיטליים; המדובר בכללים המונעים מנישום למכור נכס על מנת לממש הפסד ולרכוש את הנכס או נכס זהה מייד לאחר מכן

• שיתוף מידע לגבי הנכסים הדיגיטליים במסגרת הדיווח על נכסים פיננסיים (דיווח ה- FATCA).

• בנוסף, התקציב מכיל הצעה שתגבה מס בולים בשיעור של 30% על עלויות האנרגיה הנלוות לכריית נכסים דיגיטליים.

אמנם סביר שחלק ניכר מכל ההצעות הללו לא יתממש לכדי חקיקה, אך אין ספק שגם אם מקצת ההצעות יחוקקו, מדובר בשינויים מרחיקי לכת, בעלי מגמה ברורה: העלאת מיסים, עם דגש לבעלי הון והכנסות גבוהים, ועידוד שלילי לביצוע פעילות מחוץ לארה"ב.

אנחנו נעדכן כמובן באשר להתפתחות תהליך החקיקה של ההצעות הללו, אך כבר עכשיו, נישומים ויועצי מס צריכים להביא בחשבון את המגמות המובאות בפרסום ואת ההיתכנות לתחולה של השינויים המוצעים.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי ולרו"ח (משפטנית) סאלי חדד גליבטר, ממשרדנו.