תחולתו של סעיף 94ב' סויגה לאחר תיקון 132 לפקודה למקרים בהם שיעור המס על רווח ההון במכירת המניה הוא 25% או יותר.
הקביעה כי רווח ההון חייב במס בשיעור של 25%, מחייבת פרשנות כי רווח ההון נשוא הבחינה הינו רווח ההון הריאלי ולא סך רווח ההון, (לרבות האינפלציוני הפטור או החייב).
פרשנות אחרת תקים מקרים כגון שהמניות הנמכרות נרכשו לאחר 1.1.2003, והמס המשוקלל בגינן (ריאלי ואינפלציוני) נמוך בהכרח מ- 25%, או מקרים בהם מחזיק היחיד מניות זה שנים רבות, ושיעור מס רווח ההון המשוקלל בגינן (ריאלי – 50%, אינפלציוני חייב ואינפלציוני פטור) נמוך מ- 25%, תשלול את הקלת המס הקבועה ברווחים הראויים לחלוקה.
לפיכך ראוי כי מבחנו של שעור המס (25%) יהא רק בהקשר לרווח ההון הריאלי .
סעיף 125ג' קובע שיעור מס מופחת של 15% או 10% על ריבית שמקורה במכשירים פיננסיים שונים כמפורט בסעיף.
סעיף קטן (ב), הקובע שיעור מס מופחת של 15% בגין ריבית על קופות גמל, פיקדונות צמודים או מכשירים צמודים אחרים, קובע כי שיעור המס המופחת יחול רק במידה ו"היחיד לא תבע ניכוי הוצאות ריבית והפרשי הצמדה בשל הנכסים האמורים" וכן קובע הסעיף תנאים נוספים למתן ההקלה.
התניה כאמור, בהקשר לאי תביעת הוצאות מימון מהכנסות הריבית, איננה קיימת בסעיף קטן (ג), הקובע מס בשיעור של 10% למכשירים פיננסיים בלתי צמודים, כמפורט שם.
מאחר שסעיף קטן (ג) איננו כפוף לסעיף קטן (ב) אלא הינו סעיף עצמאי בסעיף 125ג', תתאפשר הפרשנות לפיה אין ההתניות המפורטות בסעיף קטן (ב) חלות בעניינם של מכשירים לא צמודים כמפורט בסעיף.
לחברה תושבת ישראל ("חברת האם") המחזיקה בחברה נשלטת זרה ("חנ"ז"), ייוחסו רווחיה של חנ"ז שלא חולקו, כדיבידנד רעיוני לחברת האם. "דיבידנד" רעיוני זה יחויב במס חברות בידי חברת האם.
בעת מכירת מניותיה של החברה האם המחזיקה במניות חנ"ז, עולה שאלת הכללתם של רווחי החברה הנשלטת הזרה ברווחים הראויים לחלוקה של החברה האם, וזאת לאור האמור "סכום הרווחים הראויים לחלוקה לא יעלה על סכום הרווחים שנתחייבו במס…".
לדעתנו, התיבה "רווחים שנתחייבו במס" מן הדין כי תכלול גם רווחי חברה נשלטת זרה, זאת גם במקרים בהם לא שולם מס בישראל בגין חנ"ז כאמור, כגון מחמת שהניכוי במקור במדינת התושבות של חברת החנ"ז, בגין חלוקת דיבידנד הינו 25% ויותר.
למותר לציין כי הכללת רווחי חנ"ז במסגרת הרווחים הראויים לחלוקה מחייבת הכללתם במסגרת העודפים החשבונאים לתקופה, דהיינו כרווחי אקוויטי.
לחברה תושבת ישראל ("חברת האם") המחזיקה בחברה נשלטת זרה ("חנ"ז"), ייוחסו רווחיה של חנ"ז שלא חולקו, כדיבידנד רעיוני לחברת האם. "דיבידנד" רעיוני זה יחויב במס חברות בידי חברת האם.
בעת מכירת מניותיה של החברה האם המחזיקה במניות חנ"ז, עולה שאלת הכללתם של רווחי החברה הנשלטת הזרה ברווחים הראויים לחלוקה של החברה האם, וזאת לאור האמור "סכום הרווחים הראויים לחלוקה לא יעלה על סכום הרווחים שנתחייבו במס…".
לדעתנו, התיבה "רווחים שנתחייבו במס" מן הדין כי תכלול גם רווחי חברה נשלטת זרה, זאת גם במקרים בהם לא שולם מס בישראל בגין חנ"ז כאמור, כגון מחמת שהניכוי במקור במדינת התושבות של חברת החנ"ז, בגין חלוקת דיבידנד הינו 25% ויותר.
למותר לציין כי הכללת רווחי חנ"ז במסגרת הרווחים הראויים לחלוקה מחייבת הכללתם במסגרת העודפים החשבונאים לתקופה, דהיינו כרווחי אקוויטי.
תושב שחזר לישראל לאחר שהיה לתושב חוץ בתקופה של שלוש שנים לפחות, יהא פטור ממס מהכנסותיו הפסיביות מנכסים מחוץ לישראל שנרכשו בתקופת שהותו בחו"ל, לפני חזרתו לישראל, וזאת לתקופה של חמש שנים.
יש להדגיש כי לאחזקה במניות חברה תושבת חוץ ערב חזרתו של היחיד לישראל יש לדעתנו השלכות מס נכבדות לדוגמא:
אמור לפיכך כי תושב חוזר טוב יעשה עם ערב חזרתו לישראל יבחן בדקדקנות את אופן אחזקתו בנכסים בחו"ל.