מבזק מס מספר 541 - 10.4.2014

במבזק מס 453 מיום 13.6.2012 בקרנו בחריפות החלטה שיפוטית של כב' השופט אלטוביה בעניין רובומוטיקס.

בתמצית רבה נזכיר כי רובומוטיקס היתה חברה שפעילותה העסקית בשנים 1996-1999 הניבה לה הפסדים עסקיים של עשרות מיליוני ₪. בשנת 1999 נרכשה השליטה בה ע"י חברה אחרת, וכעבור כשש שנים !! נוספות רכשה (באמצעות שותפות בשליטתה המלאה) פעילות בתחום אחר, הפיקה הכנסות ממנו והחלה לקזז מרווחיה השוטפים את רווחי העבר. פקיד השומה בשומותיו לשנים 2004-2005 סרב לאפשר קיזוז ההפסדים העסקיים המועברים בטענת עסקה מלאכותית, אף שלא חלק (ולא יכול היה לחלוק) על עצם קיומם של ההפסדים, סכומם  וסופיותם !!

בהליך ביניים ביקשה החברה מביהמ"ש כי יבטל את השומות על הסף לאור התיישנות שומות העבר. ביהמ"ש דחה את הבקשה תוך שהוא קובע כי מלאכותיות נבחנת גם בשנת קיזוז ההפסדים אף שעסקת רכישת המניות והיווצרות ההפסדים היו בשנים קודמות ששומתן הפכה לסופית.

בין השאר דחה השופט את הבקשה באמירה כי "בסה"כ" מדובר בהליך ביניים והעניין יכול שידון בפסק הדין בערעור עצמו (אשר נציין כי עד היום לא ראינו כי יצא כזה).

מכל מקום קיווינו וציפינו כי לו סוגיה זו תגיע לפתחו של ביהמ"ש העליון, יפסול הלה גישה קיצונית זו, ויקובע "בשנית" עקרון סופיות השומה וההפסדים. ואולם לא כך הדבר:

חברת אי אונליין – הינה חברה שהיתה בעלת פעילות עסקית באינטרנט בתחום שוק ההון בשנים 2000-2002 וצברה הפסדים של עשרות מיליוני ₪.

בשנת 2003 רכשו בעלי עניין, את השליטה במניותיה והחברה החלה לשווק תוכנות לשוק ההון לחברות שבשליטת בעלי השליטה, צברה רווחים וקיזזה אותם מהפסדי העבר שהיו בה.

בשנים 2004-2006 אושרו השומות מבלי שעברו בחינה שומתית מעשית, בעוד שבשנים 2007-2008 סרב פקיד השומה להתיר קיזוז ההפסדים המועברים (אף שאין חולק כי הללו התיישנו ולא ניתן לדון בהם) בטענת מלאכותיות.

בקשה מקדמית לביהמ"ש המחוזי לפסילת השומות על הסף בטענת סופיות ההפסדים, וכן בטענת ההסתמכות, נדחתה ביום 3.9.2013 ע"י כב' השופט אלטוביה, כפי שעשה בפרשת רובומוטיקס.

בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון על החלטה זו  נדחתה על ידי כב' השופט עמית ביום 12.3.14 וקבע:

רשות ערעור ניתנת רק במקרים חריגים ורק אם יוכח כי יגרם למבקש נזק בלתי הפיך אם לא תענה בקשתו. המבקשת בעניינו כלל לא טענה טענה זו  ולדעת ביהמ"ש זכויותיה להצגת עמדותיה לא יפגעו אם יטענו בשלב הערעור עצמו (בביהמ"ש המחוזי), ו"די בכך כדי להביא לדחיית הבקשה".

בשולי ההחלטה ולעצם העניין, מציין כב' השופט כי דווקא טענת ההסתמכות נראית לו "משבצת מתאימה לדיון", בעוד אשר טענת ההתיישנות – לא ממש: לדעתו אין באי התרת קיזוז הפסדי עבר בשומות סופיות משום התערבות שומתית בשומות סגורות, אלא שומה של שנה נוכחית פתוחה "בהתחשב בהלכה לפיה יש להשקיף על כל שנת מס כעל שנה העומדת בפני עצמה…"

נעיר כי לצערנו מסתבר כי בהליך מעיין זה מרבית המשקל ניתנת לסוג ההליך ולאו דווקא למהות הסוגיה.

בסיכום נציין כי אף שאין ההחלטות בגדר פסק דין אלא החלטות ביניים הרי התמונה העולה מהן הינה עגומה למדי, תוך שנראה כי ביהמ"ש העליון יתיר לפקיד שומה לשלול קיזוזי הפסדים משנים קודמות סגורות וסופיות, אם לטעמו זיהה "רצף אירועים" שסופם ביום קיזוז הפסדי העבר, כשלרצף זה קוראים "עסקה מלאכותית". 

אין ספק כי עמדה זו תכביד מאוד על עסקאות רכישת מניות חברות, שכן לגישה זו אין גבול:

שמא יטען פקיד שומה שיתרת נכס או התחייבות מסויימים בחברה מסויימת, מקורם בעסקה בין צדדים קשורים שנעשתה לפני עשור, ואינה  מקובלת עליו, והרי מימושם כיום ב"הטבת מס" הינה "עסקה מלאכותית"  !!

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה ולרו"ח רונית בר, ממשרדנו.

במבזק מס 453 מיום 13.6.2012 בקרנו בחריפות החלטה שיפוטית של כב' השופט אלטוביה בעניין רובומוטיקס.

בתמצית רבה נזכיר כי רובומוטיקס היתה חברה שפעילותה העסקית בשנים 1996-1999 הניבה לה הפסדים עסקיים של עשרות מיליוני ₪. בשנת 1999 נרכשה השליטה בה ע"י חברה אחרת, וכעבור כשש שנים !! נוספות רכשה (באמצעות שותפות בשליטתה המלאה) פעילות בתחום אחר, הפיקה הכנסות ממנו והחלה לקזז מרווחיה השוטפים את רווחי העבר. פקיד השומה בשומותיו לשנים 2004-2005 סרב לאפשר קיזוז ההפסדים העסקיים המועברים בטענת עסקה מלאכותית, אף שלא חלק (ולא יכול היה לחלוק) על עצם קיומם של ההפסדים, סכומם  וסופיותם !!

בהליך ביניים ביקשה החברה מביהמ"ש כי יבטל את השומות על הסף לאור התיישנות שומות העבר. ביהמ"ש דחה את הבקשה תוך שהוא קובע כי מלאכותיות נבחנת גם בשנת קיזוז ההפסדים אף שעסקת רכישת המניות והיווצרות ההפסדים היו בשנים קודמות ששומתן הפכה לסופית.

בין השאר דחה השופט את הבקשה באמירה כי "בסה"כ" מדובר בהליך ביניים והעניין יכול שידון בפסק הדין בערעור עצמו (אשר נציין כי עד היום לא ראינו כי יצא כזה).

מכל מקום קיווינו וציפינו כי לו סוגיה זו תגיע לפתחו של ביהמ"ש העליון, יפסול הלה גישה קיצונית זו, ויקובע "בשנית" עקרון סופיות השומה וההפסדים. ואולם לא כך הדבר:

חברת אי אונליין – הינה חברה שהיתה בעלת פעילות עסקית באינטרנט בתחום שוק ההון בשנים 2000-2002 וצברה הפסדים של עשרות מיליוני ₪.

בשנת 2003 רכשו בעלי עניין, את השליטה במניותיה והחברה החלה לשווק תוכנות לשוק ההון לחברות שבשליטת בעלי השליטה, צברה רווחים וקיזזה אותם מהפסדי העבר שהיו בה.

בשנים 2004-2006 אושרו השומות מבלי שעברו בחינה שומתית מעשית, בעוד שבשנים 2007-2008 סרב פקיד השומה להתיר קיזוז ההפסדים המועברים (אף שאין חולק כי הללו התיישנו ולא ניתן לדון בהם) בטענת מלאכותיות.

בקשה מקדמית לביהמ"ש המחוזי לפסילת השומות על הסף בטענת סופיות ההפסדים, וכן בטענת ההסתמכות, נדחתה ביום 3.9.2013 ע"י כב' השופט אלטוביה, כפי שעשה בפרשת רובומוטיקס.

בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון על החלטה זו  נדחתה על ידי כב' השופט עמית ביום 12.3.14 וקבע:

רשות ערעור ניתנת רק במקרים חריגים ורק אם יוכח כי יגרם למבקש נזק בלתי הפיך אם לא תענה בקשתו. המבקשת בעניינו כלל לא טענה טענה זו  ולדעת ביהמ"ש זכויותיה להצגת עמדותיה לא יפגעו אם יטענו בשלב הערעור עצמו (בביהמ"ש המחוזי), ו"די בכך כדי להביא לדחיית הבקשה".

בשולי ההחלטה ולעצם העניין, מציין כב' השופט כי דווקא טענת ההסתמכות נראית לו "משבצת מתאימה לדיון", בעוד אשר טענת ההתיישנות – לא ממש: לדעתו אין באי התרת קיזוז הפסדי עבר בשומות סופיות משום התערבות שומתית בשומות סגורות, אלא שומה של שנה נוכחית פתוחה "בהתחשב בהלכה לפיה יש להשקיף על כל שנת מס כעל שנה העומדת בפני עצמה…"

נעיר כי לצערנו מסתבר כי בהליך מעיין זה מרבית המשקל ניתנת לסוג ההליך ולאו דווקא למהות הסוגיה.

בסיכום נציין כי אף שאין ההחלטות בגדר פסק דין אלא החלטות ביניים הרי התמונה העולה מהן הינה עגומה למדי, תוך שנראה כי ביהמ"ש העליון יתיר לפקיד שומה לשלול קיזוזי הפסדים משנים קודמות סגורות וסופיות, אם לטעמו זיהה "רצף אירועים" שסופם ביום קיזוז הפסדי העבר, כשלרצף זה קוראים "עסקה מלאכותית". 

אין ספק כי עמדה זו תכביד מאוד על עסקאות רכישת מניות חברות, שכן לגישה זו אין גבול:

שמא יטען פקיד שומה שיתרת נכס או התחייבות מסויימים בחברה מסויימת, מקורם בעסקה בין צדדים קשורים שנעשתה לפני עשור, ואינה  מקובלת עליו, והרי מימושם כיום ב"הטבת מס" הינה "עסקה מלאכותית"  !!

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה ולרו"ח רונית בר, ממשרדנו.

חובת הדיווח לאחר ניתוק תושבות

• האם אני עדיין צריך להגיש דו"חות שנתיים? (למרות שאני בחו"ל)
• עבור אילו שנות מס? מה הכללים?
• כיצד אמנע מאי נעימות מול רשויות המס בארץ?

משרדנו נתקל במקרים רבים בשאלות פרוצדוראליות הקשורות לחובת הדיווח בעת ולאחר ניתוק תושבות, ובמילים פשוטות – האם מי (שלעמדתו?) שהפך לתושב חוץ חייב להגיש דוח שנתי, ולאילו שנות מס?

אין הנחיות רשמיות ברורות או פרקטיקה מוסדרת בעניין זה. באופן עקרוני, תושב חוץ שאין לו הכנסה חייבת בישראל אינו מחויב להגיש דוח שנתי, אולם במקרים רבים עשויה לקום מחלוקת באשר למועד ניתוק התושבות או ביטול תושבות.

מבלי להיכנס כמובן לניתוח שאלת מרכז החיים-תשובות או קווים מנחים לשאלה זו ניתן לקשור במספר פרמטרים, וביניהם: האם מתקיימות החזקות המספריות שבהגדרת תושב ישראל בפקודה (מבחן 183 או 425 הימים), האם מדובר במעבר למדינת אמנה, האם המעבר בפועל נעשה במחצית השנה הראשונה או השנייה, האם לנישום יש תיק פעיל המתנהל בפקיד שומה, וכו'.

כאשר מתקיימת אחת מהחזקות המספריות להגדרת תושב ישראל (למשל- היחיד שוהה בישראל מעל 183 ימים בשנת המס), ראוי לעמדתנו להגיש דוח שנתי, משום שנטל ההוכחה לפיו היחיד הינו תושב חוץ למרות קיום החזקה, רובץ על הנישום.

החלטת מיסוי מקיפה בנושא רילוקיישן – עדכון חשוב
מהו מועד ההודעה על מס יציאה? הסבר

מתי נהפוך רשמית לתושבי חוץ? צפה עכשיו בסרטון קצר
מר חיים חיטמן ממשרדנו עונה לשאלות נפוצות (05:45)

ביטול תושבות – עמדת רשות המיסים

עמדתה העקרונית של רשות המסים בנושא זה היא שניתוק התושבות לא נעשה מיד עם המעבר לחו"ל, אלא מדובר בתהליך מתמשך שעשוי לקחת  מספר חודשים, שנה, או אף יותר.

מבלי לדון בעמדה העקרונית האמורה, נציין שני חריגים: האחד, במעבר למדינת אמנה התהליך מתקצר משמעותית (לפחות לצורך יישום האמנה) ולדעתנו ייתכנו בהחלט מקרים בהם הניתוק נעשה במועד המעבר הפיסי (מרבית החלטות המיסוי בנושא זה מצביעות על ניתוק תושבות בתום שנת העזיבה).

החריג השני הוא המבחן שנוסף להגדרת "תושב חוץ" במסגרת תיקון 168 לפקודה, המכונה מבחן "2+2", לפיו אם במהלך שתי שנות מס שהה היחיד בחו"ל 183 ימים לפחות (לעניין אופן ספירת הימים, ראה מבזקנו מספר 522) ובמהלך שתי שנות מס נוספות מרכז חייו מחוץ לישראל, אזי ניתוק התושבות ייקבע ליום המעבר הפיסי (לפי עמדת רשות המסים, ולפי לשון החוק ניתן לטעון שמתחילת שנת המס הראשונה).

לגבי החריג הראשון (מעבר למדינת אמנה), תיתכן טענה לפיה אם הניתוק הוא רק לאור יישום הוראות אמנה, הרי שמדובר במעין פטור המוענק על ידי האמנה ובכדי לדרוש אותו יש לפנות לפקיד השומה (באמצעות הגשת דוח) ולהציף באופן יזום את הטענה בדבר תושבות החוץ.

לגבי החריג השני ("2+2"), הרי שהתקיימותו נעשית בדיעבד לפחות לאחר ארבע שנות מס, כשבתקופה זו עדיין לא ברור אם מתקיים המבחן ומועד הניתוק בהתאם. נציין שרשות המסים הבהירה בחוזר מס הכנסה1/2011 כי בתקופה זו היחיד "יפנה לפקיד השומה במקום מגוריו לשם הסדרת מעמדו כתושב חוץ בהתאם להגדרה", ואנו מניחים שהמלצתה היא למעשה להגיש דוח שנתי.

ניתוק תושבות – לסיכום

לסיכומו של עניין, בעניין של ניתוק תושבות נראה כי בכל מקרה רצוי להגיש דוח שנתי בשנה בה טוען הנישום כי ניתק את תושבותו לצורכי מס, גם אם מועד זה הוא בשנת המעבר. לדעתנו, ככל שמדובר במעבר למדינת אמנה, מספיקה הגשת דוח לשנת המעבר, ובמקרים אחרים, תהינה נסיבות שבהן יוגשו דוחות לשנים נוספות, לפחות עד שיתקיימו או שקרוב לוודאי שיתקיימו הנסיבות במבחן ה-"2+2".

לגבי מי שיש לו תיק פעיל במשרד שומה, ממילא יידרש להגיש דוח ובו מן הסתם יציג את עמדתו. במסגרת הגשת דוח שנתי בנסיבות המתוארות לעיל, יש ליתן ביאור מתאים בדבר טענת הנישום שננקטה ביחס לתושבותו לצורכי מס.

לפרטים נוספים בנושא ניתוק תושבות או ביטול תושבות, ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) אייל סנדו ולרו"ח (עו"ד) גדי אלימי, ממשרדנו.

למידע נוסף בנושא אמנות מס לחץ כאן
האם תושב חוזר ותיק פטור ממס יציאה? לחץ כאן

במבזק מס 474 מיום 22.11.2012 תארנו את פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בעניין סודרי.

עניינו של הפסק בפיצוי שנתקבל בידי הנישום על פי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה בגין פגיעה במקרקעין, הן אלו שלגביהם היתה פגיעה עקב תוכנית לשינוי יעודן, והן אלו שנפגעו רק בהיותן גובלים למקרקעין אלו.

יצויין כי היתה הסכמה דיונית בין הצדדים כי החיוב הינו רווח הון, וביהמ"ש לא נדרש להכריע בין דעות המלומדים בעניין זה: האם פיצוי לפי סעיף 197 הינו שבח/רווח הון או שמא פטור.

ראו הרחבה על טענות הצדדים וההכרעה במבזק מס  474 כאמור.

שני הצדדים עירערו לביהמ"ש העליון על פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי, ובהלכה מיום 26.3.2014 אימץ ביהמ"ש העליון את קביעת ביהמ"ש המחוזי בשתי הסוגיות שנדונו וקבע כך:

פיצוי כאמור אינו יכול להנות מהקלת המס של 50% כבהפקעה, באשר לשונו המפורשת של סעיף 197 נוקטת במילים "פגיעה שלא בדרך הפקעה". אי לכך יחול מס רווחי הון בשיעורים רגילים, וערעור הנישום בעניין זה נדחה.

בסוגיה השניה, פרקליט רשות המיסים חזר בו מההתנגדות לניכוי חלק יחסי מעלות המקרקעין כנגד התמורה שהתקבלה בפיצוי כאמור, וזאת כנגד התחייבות הנישום שלא לדרוש סכום זה בעתיד עת ימכרו המקרקעין.

ביהמ"ש העליון קיבל כמובן נסיגה זו ואישר אותה.

יצויין כי ההנמקה לניכוי ניתנה בידי ביהמ"ש המחוזי ולפיה הנכס שיצא מידי הנישום ואשר בגינו מותר הניכוי הוא הזכות הראויה להשתמש במקרקעין לפי מצבם/ייעודם המקורי, (ולא ויתור על זכות התביעה וכד' כפי שטענה רשות המיסים), זאת אף שהמקרקעין נותרו כולם בידו.

השלכות ותובנות מסוגיית ניכוי חלק העלות

לדעתנו אימוץ פסה"ד של ביהמ"ש המחוזי ע"י ביהמ"ש העליון בסוגיית התרת ניכוי עלות חלקית של הנכס בעת קבלת פיצוי בגין פגיעה בו אף שלא ביצע ניתוח מעמיק, כמוהו כהלכה.

(יצויין כי חלק העלות שיותר הינו יחסי בהתאם לירידת ערכו של הנכס לפני ואחרי הפגיעה בו).

אם עד עתה היו עמדות שונות ונוגדות לבחינת סוגיה זו, הרי שלדעתנו מעתה יש לנהוג על פיה. להלכה זו, השלכות רוחב כגון:

• מכירת אופציה במקרקעין העומדת בתנאי סעיף 49י' לחוק מיסוי מקרקעין – בה"ב 10/2002 קובעת רשות המיסים כי במכירת האופציה לראשונה מבעל המקרקעין למחזיק – לא תינתן כל עלות לניכוי, בין אם הרווח יחושב כרווח הון ובין אם כשבח מקרקעין.
• פיצוי נזיקי שנתקבל בגין נזק לנכסים שונים: ירידת ערך משאית עקב תאונה, נזק לנכס בעקבות שריפה וכד' – יש להתיר ניכוי חלק מהעלות כנגד הפיצוי שיתקבל.
• תמ"א 38 – מכר זכויות במקרקעין ע"י הדיירים המועבר לקבלן כנגד שרותי חיזוק בלבד פטור ממס. במידה וניתנים שירותים נוספים או תשלום מזומן לדיירים, יחול לגבי חלק זה של התמורה חיוב במס שבח.

כנגד תמורה חייבת זו – יש להתיר ניכוי חלק יחסי של עלות המקרקעין בעבר בידי בעל הנכס (אף שלכאורה טרם באו הזכויות הנוספות לעולם באותה עת) בניכוי מתמורה חייבת זו.

ראה עמדתנו הנחרצת בעניין זה במבזק  מס 533 מיום 15.2.2014.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.

במבזק מס 474 מיום 22.11.2012 תארנו את פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בעניין סודרי.

עניינו של הפסק בפיצוי שנתקבל בידי הנישום על פי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה בגין פגיעה במקרקעין, הן אלו שלגביהם היתה פגיעה עקב תוכנית לשינוי יעודן, והן אלו שנפגעו רק בהיותן גובלים למקרקעין אלו.

יצויין כי היתה הסכמה דיונית בין הצדדים כי החיוב הינו רווח הון, וביהמ"ש לא נדרש להכריע בין דעות המלומדים בעניין זה: האם פיצוי לפי סעיף 197 הינו שבח/רווח הון או שמא פטור.

ראו הרחבה על טענות הצדדים וההכרעה במבזק מס  474 כאמור.

שני הצדדים עירערו לביהמ"ש העליון על פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי, ובהלכה מיום 26.3.2014 אימץ ביהמ"ש העליון את קביעת ביהמ"ש המחוזי בשתי הסוגיות שנדונו וקבע כך:

פיצוי כאמור אינו יכול להנות מהקלת המס של 50% כבהפקעה, באשר לשונו המפורשת של סעיף 197 נוקטת במילים "פגיעה שלא בדרך הפקעה". אי לכך יחול מס רווחי הון בשיעורים רגילים, וערעור הנישום בעניין זה נדחה.

בסוגיה השניה, פרקליט רשות המיסים חזר בו מההתנגדות לניכוי חלק יחסי מעלות המקרקעין כנגד התמורה שהתקבלה בפיצוי כאמור, וזאת כנגד התחייבות הנישום שלא לדרוש סכום זה בעתיד עת ימכרו המקרקעין.

ביהמ"ש העליון קיבל כמובן נסיגה זו ואישר אותה.

יצויין כי ההנמקה לניכוי ניתנה בידי ביהמ"ש המחוזי ולפיה הנכס שיצא מידי הנישום ואשר בגינו מותר הניכוי הוא הזכות הראויה להשתמש במקרקעין לפי מצבם/ייעודם המקורי, (ולא ויתור על זכות התביעה וכד' כפי שטענה רשות המיסים), זאת אף שהמקרקעין נותרו כולם בידו.

השלכות ותובנות מסוגיית ניכוי חלק העלות

לדעתנו אימוץ פסה"ד של ביהמ"ש המחוזי ע"י ביהמ"ש העליון בסוגיית התרת ניכוי עלות חלקית של הנכס בעת קבלת פיצוי בגין פגיעה בו אף שלא ביצע ניתוח מעמיק, כמוהו כהלכה.

(יצויין כי חלק העלות שיותר הינו יחסי בהתאם לירידת ערכו של הנכס לפני ואחרי הפגיעה בו).

אם עד עתה היו עמדות שונות ונוגדות לבחינת סוגיה זו, הרי שלדעתנו מעתה יש לנהוג על פיה. להלכה זו, השלכות רוחב כגון:

• מכירת אופציה במקרקעין העומדת בתנאי סעיף 49י' לחוק מיסוי מקרקעין – בה"ב 10/2002 קובעת רשות המיסים כי במכירת האופציה לראשונה מבעל המקרקעין למחזיק – לא תינתן כל עלות לניכוי, בין אם הרווח יחושב כרווח הון ובין אם כשבח מקרקעין.
• פיצוי נזיקי שנתקבל בגין נזק לנכסים שונים: ירידת ערך משאית עקב תאונה, נזק לנכס בעקבות שריפה וכד' – יש להתיר ניכוי חלק מהעלות כנגד הפיצוי שיתקבל.
• תמ"א 38 – מכר זכויות במקרקעין ע"י הדיירים המועבר לקבלן כנגד שרותי חיזוק בלבד פטור ממס. במידה וניתנים שירותים נוספים או תשלום מזומן לדיירים, יחול לגבי חלק זה של התמורה חיוב במס שבח.

כנגד תמורה חייבת זו – יש להתיר ניכוי חלק יחסי של עלות המקרקעין בעבר בידי בעל הנכס (אף שלכאורה טרם באו הזכויות הנוספות לעולם באותה עת) בניכוי מתמורה חייבת זו.

ראה עמדתנו הנחרצת בעניין זה במבזק  מס 533 מיום 15.2.2014.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.

במבזק מס מס' 537 מיום 13.3.2014 דיווחנו על ביצוע בדיקה של המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) עם מבוטחים שנמצא בשומת המס שלהם לשנת 2010 דיווח על הכנסות מחו"ל (ללא זיהוי לסיווגן). היום פרסם המל"ל חוזר שבו הוא מתייחס לביצוע בירור אוטומטי בעת קליטת שומות המגיעות מרשות המיסים, לגבי מבוטחים אשר מסווגים במל"ל כשכירים.

מטרת הבירור לבדוק אם מדובר בהכנסות עבודה שבעבורן שולמו דמי ביטוח, או שמא מדובר בהכנסות עבודה ממעסיק זר שלא שולמו בגינן דמי ביטוח.

רקע

• לפי הוראות שפרסם המוסד לביטוח לאומי, הכנסת עבודה שהופקה בחו"ל ע"י תושב ישראל, המשולמת ע"י מעסיק זר, מחויבת בדמי ביטוח כהכנסה שאינה מעבודה.
• הכנסה ממשכורת שמופקת בחו"ל נרשמת בדרך כלל בדוח האישי ובשומה בשדה משכורת וכך מועברת למוסד לביטוח לאומי.
• עד עתה כאשר מבוטח סווג כשכיר, לא התבצעה בדיקת עומק (אצל מי הוא שכיר ואם שולמו דמי ביטוח), זאת למעט מבוטחים כאמור ששינו את סיווגם במל"ל לסיווג של מבוטח ש"אינו עובד ואינו עובד עצמאי".

הוראות חדשות במוסד לביטוח לאומי

הבירור האוטומטי הוא במסגרת קליטת השומה במל"ל. במסגרת הבירור נבדק אם קיים למבוטח עיסוק שכיר באותה התקופה ממעסיק בישראל.

המל"ל שולח מכתב למבוטח ובו נרשמות ההכנסות שהתקבלו בשומה והסבר שעל פי נתונים שהתקבלו במוסד לביטוח לאומי לא התקבל דיווח של מעסיק המתייחס לתקופת העיסוק כעובד שכיר באותה השנה.

• אם המבוטח אינו מגיב, כעבור 60 יום מיום שליחת ההודעה תשונה באופן אוטומטי ההכנסה ממשכורת להכנסה שאינה מעבודה שמקורה "הכנסה מחו"ל  שכיר".
• אם המבוטח יוכיח כי הוא מועסק ע"י מעסיק ישראלי (בארץ או בחו"ל), יחזור הרישום להיות כ"עובד שכיר" רגיל והבירור יופסק.
• עיסוק שכיר אפשרי גם כאשר המבוטח עובד שכיר בארץ בעבור מעסיק זר. במקרה כזה הוא יוזן בעיסוק עובד שחייב בדמי ביטוח בעד עצמו.
• כאשר ההכנסה היא ממשכורת אצל מעסיק במדינת אמנה (והאמנה מאפשרת מניעת כפל דמי ביטוח), ושולמו דמי הביטוח הסוציאלי במדינת האמנה, יש להביא את האישורים הרלוונטיים והמבוטח יחויב בדמי ביטוח בריאות בלבד (עד 2010 המבוטח חויב בדמי ביטוח בריאות בסכום המינימום בלבד).

מדרג הטיפול במל"ל

כפי שהובן על ידנו, הבדיקה תיעשה לגבי כל מי שמדווח בדוח לשנת 2013 על הכנסות משכר. ככל שיימצא שם אי דיווח על מעסיק במקביל, תישלח למבוטח הודעה עם נתוניו לכל השנים משנת 2008 ואילך. במקביל ובהדרגה תמוצה הבדיקה לגבי מבוטחים שהסוגיה אינה רלוונטית לגביהם בשנת 2013 אך תימצא אי התאמה כאמור בשנים קודמות, ולא לפני 2008.

משלוח הודעות בעניין וסיום הטיפול צפוי להימשך כשנתיים.

מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס – פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט), חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.

במבזק מס מס' 537 מיום 13.3.2014 דיווחנו על ביצוע בדיקה של המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) עם מבוטחים שנמצא בשומת המס שלהם לשנת 2010 דיווח על הכנסות מחו"ל (ללא זיהוי לסיווגן). היום פרסם המל"ל חוזר שבו הוא מתייחס לביצוע בירור אוטומטי בעת קליטת שומות המגיעות מרשות המיסים, לגבי מבוטחים אשר מסווגים במל"ל כשכירים.

מטרת הבירור לבדוק אם מדובר בהכנסות עבודה שבעבורן שולמו דמי ביטוח, או שמא מדובר בהכנסות עבודה ממעסיק זר שלא שולמו בגינן דמי ביטוח.

רקע

• לפי הוראות שפרסם המוסד לביטוח לאומי, הכנסת עבודה שהופקה בחו"ל ע"י תושב ישראל, המשולמת ע"י מעסיק זר, מחויבת בדמי ביטוח כהכנסה שאינה מעבודה.
• הכנסה ממשכורת שמופקת בחו"ל נרשמת בדרך כלל בדוח האישי ובשומה בשדה משכורת וכך מועברת למוסד לביטוח לאומי.
• עד עתה כאשר מבוטח סווג כשכיר, לא התבצעה בדיקת עומק (אצל מי הוא שכיר ואם שולמו דמי ביטוח), זאת למעט מבוטחים כאמור ששינו את סיווגם במל"ל לסיווג של מבוטח ש"אינו עובד ואינו עובד עצמאי".

הוראות חדשות במוסד לביטוח לאומי

הבירור האוטומטי הוא במסגרת קליטת השומה במל"ל. במסגרת הבירור נבדק אם קיים למבוטח עיסוק שכיר באותה התקופה ממעסיק בישראל.

המל"ל שולח מכתב למבוטח ובו נרשמות ההכנסות שהתקבלו בשומה והסבר שעל פי נתונים שהתקבלו במוסד לביטוח לאומי לא התקבל דיווח של מעסיק המתייחס לתקופת העיסוק כעובד שכיר באותה השנה.

• אם המבוטח אינו מגיב, כעבור 60 יום מיום שליחת ההודעה תשונה באופן אוטומטי ההכנסה ממשכורת להכנסה שאינה מעבודה שמקורה "הכנסה מחו"ל  שכיר".
• אם המבוטח יוכיח כי הוא מועסק ע"י מעסיק ישראלי (בארץ או בחו"ל), יחזור הרישום להיות כ"עובד שכיר" רגיל והבירור יופסק.
• עיסוק שכיר אפשרי גם כאשר המבוטח עובד שכיר בארץ בעבור מעסיק זר. במקרה כזה הוא יוזן בעיסוק עובד שחייב בדמי ביטוח בעד עצמו.
• כאשר ההכנסה היא ממשכורת אצל מעסיק במדינת אמנה (והאמנה מאפשרת מניעת כפל דמי ביטוח), ושולמו דמי הביטוח הסוציאלי במדינת האמנה, יש להביא את האישורים הרלוונטיים והמבוטח יחויב בדמי ביטוח בריאות בלבד (עד 2010 המבוטח חויב בדמי ביטוח בריאות בסכום המינימום בלבד).

מדרג הטיפול במל"ל

כפי שהובן על ידנו, הבדיקה תיעשה לגבי כל מי שמדווח בדוח לשנת 2013 על הכנסות משכר. ככל שיימצא שם אי דיווח על מעסיק במקביל, תישלח למבוטח הודעה עם נתוניו לכל השנים משנת 2008 ואילך. במקביל ובהדרגה תמוצה הבדיקה לגבי מבוטחים שהסוגיה אינה רלוונטית לגביהם בשנת 2013 אך תימצא אי התאמה כאמור בשנים קודמות, ולא לפני 2008.

משלוח הודעות בעניין וסיום הטיפול צפוי להימשך כשנתיים.

מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס – פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט), חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.