מבזק מס מספר 559 - 

ביטוח לאומי  21.8.2014

דמי ביטוח ששולמו בגין מימוש מניות לפי 102 ישן – יושבו - 21.8.2014

ביום 30 ביולי 2014 קיבל ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 44372-09-11) את תביעתה של חברת אורמת מערכות מידע (להלן: החברה) להשבת דמי ביטוח ששילמה בגין מימוש מניות עובדים לפי סעיף 102 הישןלפקודת מס הכנסה, רטרואקטיבית גם לתקופה שקדמה לפסיקת ביהמ"ש העליון בעניין לפיד וכץ מיום 31.12.2008.

תמצית עובדתית

במהלך השנים 2001-2002 הקצתה החברה לעובדיה מניות לפי סעיף 102 הישן לפקודה. עובדי החברה מימשו את המניות במהלך השנים 2003-2006.מרווחי המימוש נוכו מס ודמי ביטוח. בעניין חבות במס הכנסה, קבע ביהמ"ש העליון (ע"א 6159/05) בהלכת לפיד וכץ מיום 31.12.2008 כי המדובר בהכנסה הונית. כידוע הכנסה הונית אינה חיבת בדמי ביטוח. בחודש 11.2009 פנתה החברה למל"ל וביקשה החזר דמי ביטוח בגין הכנסות ההוניות. ביום 19.6.2011 נדחתה הבקשה, בטענה כי לגישת המל"ל אין להחיל את הלכת לפיד רטרואקטיבית, לפני יום פרסומו.

טענות הצדדים

טענות המל"ל: הנורמה המשפטית שחלה בעת ששילמו דמי הביטוח הייתה שהקצאת אופציות למניות לפי סעיף 102 לפקודה הנה הכנסת עבודה.

את הלכת לפיד וכץ אין להחיל רטרואקטיבית זאת מכמה טעמים:

–  למל"ל "אינטרס הסתמכות ראוי להגנה הנעוץ בפן הביטוחי";

–   העובדים שקבלו גמלאות מחליפות שכר יפגעו;

–   ישנו חשש להצפה בתביעות השבה דומות.

קיימת פסיקת ביה"ד הארצי לפיה שינוי הלכה בדיני ביטחון סוציאלי ייושם לעתיד בלבד.

הלכת סגנון הכרך, בביה"ד הארצי אשר קבעה כי שינוי בדיעבד של שיעור הכנסת עבודה שדווח למוסד על ידי רשות המסים, אינו משליך על חובות וזכויות מכוח חוק הביטוח הלאומי.

טענת החברה: מרבית המלומדים והדעה המשפטית טרם מתן הלכת לפיד היתה דווקא שמדובר ברווח הון ולא הכנסת עבודה.

בפועל הסתבר כי תשלום דמי הביטוח ע"י החברה במימוש המניות נבע בסה"כ מטעות.

דיון והחלטה

ביהמ"ש העליון קבע כי ככלל הלכה חדשה חלה גם רטרואקטיבית (פס"ד איקאופוד).

פסיקת ביהמ"ש בעניין לפיד וכץ לא הייתה בבחינת שינוי "הלכה קודמת אלא פירוש ראשון שניתן להוראה חקיקה, ועל כן וככלל יש להחילה גם  רטרוספקטיבית".

בשנים 2003-2006 ועוד לפני כן, רשויות המס נסתפקו בקביעה האם הכנסה ממימוש מניות 102 הינה הונית או פירותית. במקביל אף ניתנו פס"ד שקבעו את  סיווגה של הכנסה זו כהכנסה הונית, ועל  המל"ל היה להיות ער לכך.

המל"ל נטל על עצמו את הסיכון הכרוך באי החלת ההלכה הפסוקה ולכן, אין לומר כי קם לו אינטרס הסתמכות הראוי להגנה.

טענת הסתמכות המבוססת על שיקולים תקציבים אינה בבחינת "מילת קסם" ואינה שיקול בלעדי שיש להתחשב בו בעניין ההיבט הביטוחי.

אין להשוות בין המקרה של פס"ד סגנון הכרך שעניינו שינויים שעורכים בעלי שליטה בשכרם. בענייננו, לא נפגע הרעיון הביטוחי שכן מדובר בדיווח בזמן אמת על עובדים ולא על בעלי שליטה וכי מדובר בהכנסה פטורה מדמי ביטוח.

ביה"ד מציע למל"ל לשנות את החוק ולקצוב תקופה לאפשרות דרישת ההשבה כמו סעיף 160 לפקודה. כל עוד לא ישונה החוק, תדרש השבה מלאה.

תביעת החברה להשבת דמי הביטוח  נתקבלה (בניכוי גמלאות מחליפות שכר ששולמו לעובדים בתקופה זו).

נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט), חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

מומחה בתחום הביטוח הלאומי

שותף, מייסד ומנהל, מומחה בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

הרשמה לקבלת מבזקים >
להורדת ספר מבזקי המס 2019-2020 >
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה