ביום 6 במרץ 2019 פורסם הדו"ח הסופי של הרשות לניירות ערך – הוועדה לבחינת אסדרה של הנפקת מטבעות קריפטוגרפים מבוזרים לציבור (להלן "הדו"ח הסופי"). הדו"ח הסופי פורסם לאחר פרסומו של דו"ח ביניים מפורט מאוד אשר הוצג להערות הציבור במרץ 2018 ("דו"ח הביניים").
תפקידה העיקרי של הוועדה היה לבחון את תחולת חוק ניירות ערך על הנפקות של מטבעות קריפטו.
מאז התפרסם דו"ח הביניים חלפה שנה ובתעשיית הקריפטו חלו שינוים משמעותיים מאוד, ביניהם – קריסה בשווי השוק של המטבעות ובהיקפי המסחר, ירידה משמעותית בגיוסי ICO, והתפתחות בתחום גיוסי STO.
הסבר קצר למונחים: המונח ICO (Coin Offering Initial) משמעותו הליך הנפקת טוקנים, המונח STO (Security Token Offering) משמעותו הנפקת טוקן שיש לו מאפיינים של ניירות ערך (לדוגמה – טוקן שמעניק זכויות בנכסים או שמעניק חלק ברווחי מיזם וכו').
הדו"ח הסופי מפרט גורמים עיקריים אשר עיצבו את השינויים העיקריים בשנה האחרונה וביניהם נושא הרגולציה. מדינות רבות בעולם, ובראשן ארה"ב, הציגו עמדה נוקשה כלפי תחום הנפקות הקריפטו – עמדה לפיה מרבית הנפקות הטוקנים (ICO) מהווים הנפקה של "ניירות ערך". המשמעות של תחולת חוקי ניירות ערך על הנפקת טוקנים הייתה קשה במיוחד לחלקים בתעשייה אשר סברו כי הרגולציה הקיימת איננה מתאימה ואיננה חלה על גיוסי הכספים באופן זה.
פועל יוצא מהקשחת הרגולטורים בעולם כלפי התחום הוא – נקיטת פעולות הגנה, כגון נקיטת רגולציה עצמית – פנייה למשקיעים כשירים בלבד (כאלו שניתן להציע להם ניירות ערך ללא תשקיף), תשומת לב לחוקי איסור הלבנת הון ובחינת מקור כספי המשקיעים וביצוע הליכי הכרת הלקוח (KYC).
עיקרי המלצות הדו"ח הסופי הינן להחיל משטר גילוי ייעודי להנפקות טוקנים במסגרת חוק ניירות ערך, לאפשר הקלות רגולטוריות ויצירת תנאים לשימוש במסגרת "ארגז חול רגולטורי", לבחון אפשרות להסדרת פלטפורמה ייעודית למסחר בנכסי קריפטו ולבחון מודל "מימון המונים" למיזמים בתחום.
משרדנו ליווה ומלווה מספר קבוצות אשר היו בשלבים שונים של גיוס ע"י הנפקת טוקנים – בכל הקבוצות האמורות התעורר, אגב שאלות המס, גם נושא הרגולציה. מניסיוננו, מרבית המיזמים בחרו לבצע את ההנפקה באמצעות הקמה של תאגיד זר אשר ממוקם במדינה שהרגולציה בה "ידידותית" לתעשיית הקריפטו (כגון גיברלטר ושוויץ) וזאת בין היתר, במטרה לעמוד בדרישות הרגולטוריות. מובן כי נושא ההתאגדות הינו רק היבט אחד מהיבטי רגולציה רבים אחרים הראויים בחינה – כגון, סיווג הטוקנים, למי מותר להציע אותם, היבטי ייעוץ והחזקה בטוקנים, בנקאות, חוקי איסור הלבנת הון ועוד.
בבחינת היבטי המיסוי המלצתנו היא לפנות במסגרת הנפקת טוקנים לקבלת החלטת מיסוי מרשות המיסים וזאת לאור פרסום חוזר מקצועי על ידם (חוזר מס הכנסה 7/2018- ICO – הנפקת "אסימונים דיגיטליים" למתן שירותים ו/או מוצרים בפיתוח (Utility tokens)) וזאת בכדי לקבל וודאות לגבי הכרה בהכנסה ע"י החברה המנפיקה כתוצאה מהנפקת הטוקנים, מועד ההכרה באותה הכנסה וסכומה, היבטי מיסוי לגבי עובדים ונותני שירותים אשר מקבלים טוקנים, השלכות מע"מ, וניסיון להבין את השלכות המס גם בידי היזמים שיחזיקו בטוקנים (ראה מבזקינו מספר 728 ומספר 744).
נבהיר כי החוזר האמור חל על הנפקת טוקנים מסוג Utility , להבדיל מטוקנים מסוג Security.
לגבי האחרונים (אשר שייכים להנפקות STO), שוקדת רשות המיסים בימים אלו על פרסום טיוטת חוזר שבו תביע את עמדתה.
אנו ממליצים למיזמים בתחום הקריפטו לבחון לעומק את שלל ההיבטים הרגולטוריים המשתנים תדירות.
כאמור, לצוות משרדנו התמחות מיוחדת במיסוי הקשור לתעשיית הקריפטו, והיכולת לחבר בין גופים ונותני שירותים המספקים פתרונות רגולטוריים.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס, ממשרדנו.
שיתוף:
