ביום 24.7.2019 פרסמה רשות המיסים חוזר מ"ה 1/2019 (מתוקן) בנושא סיווג מניות בכורה לצרכי מס. החוזר סוקר את הרקע החוקי התייחסות החשבונאות, זכויות שונות הצמודות למניות אלו, ודין התשלומים שמשלמת החברה שהנפיקה אותן.
להלן עיקריו:

רקע רגולטורי
על פי חוק ני"ע – חברות ציבוריות, רשאיות להנפיק מניות בכורה אשר מקנות זכות עדיפה בדיבידנדים אך אינן מקנות זכויות הצבעה.
על פי חוק החברות – חברות פרטיות רשאיות להנפיק מניות בכורה, המקנות זכות עדיפה בחלוקת דיבידנדים וגם זכויות הצבעה מיוחדות.
הזכויות העדיפות בחלוקת הדיבידנדים למניות הבכורה – מועד החלוקה וחישוב הסכום, נקבעים בעת הנפקת מניות הבכורה.
לאור האמור, מניות הבכורה מהוות, הלכה למעשה, אמצעי לגיוס הון, תוך הימנעות מדילול זכויות ההצבעה של בעלי המניות הרגילות. בהתאם לכללי החשבונאות ניתן לסווג מניות בכורה כהון עצמי, כהתחייבות פיננסית או כמכשיר מורכב – אשר תלוי בתנאים נוספים שנקבעו בעת הנפקתן.
להלן דוגמאות לזכויות השונות או התנאים הנלווים להן: דיבידנד בכורה בשיעור קבוע מע.נ, צבירת דיבידנד שטרם שולם, השתתפות ברווחים מעבר לדיבידנד הבכורה, זכות/אופציה לפדיונן (של המחזיק/המנפיקה) תמורת הערך הנקוב המרה למניות רגילות לפי שער קבוע מראש, ועוד.
תקן חשבונאי בינ"ל – 32IAS – העוסק בהצגת מכשירים פיננסיים אשר נקבע במסגרת כללי ה- IFRS (להלן – התקן), קובע כי מהותו של המכשיר הפיננסי ולא צורתו המשפטית היא הקובעת את אופן סיווגו בדוח הכספי של החברה. לפיכך, בהתאם לתנאי ההסדר החוזי שיצר את מניות הבכורה יש לסווג אותן כהתחייבות פיננסית / מכשיר הוני או לחילופין כמכשיר מורכב (מכשיר בעל מאפיינים הוניים לצד מאפיינים של התחייבות פיננסית).
יובהר כי, התקן לא כולל הוראות מפורטות לעניין סיווג מכשיר פיננסי מסוג מניות בכורה, אולם התקן מפרט דוגמאות לעניין סיווג מניות בכורה, למשל:
מניית בכורה הכוללת חובת פדיון של המנפיק בסכום ומועד קבועים מראש או שמקנה למחזיק, זכות לדרוש מהמנפיקה לפדות כאמור – היא התחייבות פיננסית.
מניית בכורה שאינה ניתנת לפדיון ושזכאותה לדיבידנד (נצבר או לא) נתונה לשיקול דעתה של המנפיקה – היא מכשיר הוני.
ניתן להיווכח כי אופן הסיווג של מניות בכורה כאמור לעיל תלוי בין השאר בשליטה של החברה בהתרחשות או אי התרחשות של אירועים מסוימים:
אם אירועים/נסיבות אשר מאפשרים פדיון של מניות בכורה הם בשליטת החברה המנפיקה, הרי שמניות בכורה יסווגו כמכשיר הוני, ולהיפך. אם ישנה מחויבות של למנפיקה לשלם תשלומים כלשהם (למשל חובה לחלק דיבידנד) – הרי שמדובר במכשיר מורכב, הכולל רכיב התחייבותי (בגין תשלומי הדיבידנד) ורכיב הוני.
בנוסף, עפ"י סעיף 312 לחוק החברות, מניות בכורה הניתנות לפדיון (כמו גם ני"ע אחרים הניתנים לפדיון) לא תחשבנה כחלק מהונה העצמי של החברה המנפיקה (קרי, ייחשבו כ"ניירות ערך בני פדיון" כלשון חוק החברות, אשר לא יהוו חלק מ"כרית הביטחון" של הנושים). לפיכך לא יחולו עליהן, בין היתר, כללי חלוקת רווחים עפ"י סעיפים 302 ו- 303 לחוק החברות (להלן – כללי החלוקה). יש לציין כי במקרה זה, הסיווג החשבונאי כאמור לעיל בדוח הכספי הוא שייקבע את מעמדן כ"ניירות ערך בני פידיון" לעניין כללי החלוקה.

היבטי מיסוי על פי החוזר
1. ככלל, מניות בכורה תסווגנה לצרכי מס כהון מניות (לרבות מניות בכורה המסווגות חשבונאית כמכשיר פיננסי מורכב בהתאם לתקן), והתשלומים מכוחן – כדיבידנד ביד המקבל.
2. אם מניית בכורה (שאיננה מקנה זכויות הצבעה) תסווג חשבונאית כהתחייבות פיננסית עפ"י התקן, וכן בתנאי שדיבידנד הבכורה נקבע בשיעור קבוע מהערך הנקוב של מניית בכורה במועד ההנפקה – אזי זו תסווג כהתחייבות גם לצרכי מס. במקרה שכזה הרי שדיבידנד הבכורה יסווג כהכנסת ריבית בידי המקבל ולחברה המנפיקה תותר הוצאת מימון/ריבית לצרכי מס בהתאם לכללי התרת ההוצאה בדיני המס.
ככל שהדיבידנד האמור – אינו בשיעור קבוע, הדבר בצריך עיון
3. אם אירועים או נסיבות אשר מאפשרים פדיון של מניות הבכורה ו/או תשלום הדיבידנד הבכורה הם בשליטת החברה המנפיקה (למשל: צורך באישור דירקטוריון החברה לכך) – מניות בכורה תסווגנה כהון עצמי ולא כהלוואה, לכל עניין.

לאור האמור פורטו בחוזר הדוגמאות הבאות לעניין סיווג לצרכי מס של מניות בכורה:
1. מניות בכורה הכוללות חובת פדיון (של המנפיקה/אופציה של המחזיק לחייב את המנפיקה) תסווגנה חשבונאית כהתחייבות.
אם הן אינן כוללות זכויות נוספות (כגון זכות הצבעה) – תסווגנה כהתחייבות לצרכי מס.
זכאות לדיבידנד בשעור קבוע – לא תשנה את הסיווג.
2. מניות בכורה שאינן ניתנות לפדיון – תסווגנה כהון עצמי במנפיקה, גם אם חשבונאית מניות בכורה אלו מהוות התחייבות פיננסית.
קרי, דיבידנדים שיחולקו למחזיקים במניות בכורה לא יותרו כהוצאה לצרכי מס במנפיקה (ויחשבו כדיבידנד).
3. מניות בכורה (לא צוברות) המחייבות פדיון במזומן תוך חמש שנים, והדיבידנד מחולק (אם בכלל) עפ"י שיקול דעתה של המנפיקה (חשבונאית תסווגנה כמכשיר מורכב, כאמור לעיל) – תסווגנה לצרכי מס כהון עצמי במנפיקה, ודיבידנדים שיחולקו בגינן לא יותרו כהוצאה לצרכי מס במנפיקה (ויחשבו כדיבידנד).

ניתן לראות כי התיאורים דלעיל, אינם מכסים את מלוא מרחב האפשרויות, וכי כל קומבינציה אחרת של נתוני היסוד בעת הנפקת מניות הבכורה – עשויה להביא לסיווגים שונים לצרכי מס.

דוגמאות להיבטים נוספים לסיווג לצורכי מס, לדעתנו:
– סעיף 3(ט1) לפקודה:
השקעה במניות בכורה של חברה שהיא גוף שקוף ככל שיחשבו כהון ולא כהתחייבות, לא יחשב הדבר כמשיכה.
מאידך – עלות מניות בכורה בידי בעל מניות מהותי, שתסווגנה לצרכי מס כהתחייבות עשויה להיחשב כ"יתרת זכות" שניתן לקזזה מיתרת החובה שלו באותה חברה.
– שינוי זכויות מניות בכורה תוך כדי חייהן, בשונה מהזכויות שנקבעו בעת הקצאתן, יכול להביא לשינוי בסיווג עצם יתרת ההשקעה, וכן בסיווג התשואות כדיבידנד/ריבית.
– בעל מניות המחזיק מניות רגילות ומניות בכורה באותה החברה, אשר סווגו לצרכי מס בלבד כהתחייבות, הרי בעת מכירת כלל המניות על ידו תחשב מכירה זו למכירת מניות+ הלוואה, ויש לחשב את רווח ההון עפ"י הוראות סעיף 94א לפקודה. קרי, התמורה מעבר לגובה ההלוואה הצמודה למדד תיוחס למניות הרגילות בלבד (לעניין חישוב שכבות המס, מס היסטורי ועוד).

לעמדתנו, הגיוון הרב האפשרי בהצמדת זכויות למניות בכורה הינו רב ומושפע מנסיבות רבות ומגוונות, לפיכך על כל חברה המתכוונת להנפיק מניות בכורה שכאלה או שכבר הנפיקה – לבחון היטב את הסיווג לצרכי מס בעת הכנת דו"ח ההתאמה למס.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) יובל ואבוחצירא ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.