מבזק מס מספר 821 - 

ביטוח לאומי  5.3.2020

העסקת בן/בת זוג בעסק משפחתי – תיבחן עפ"י מבחני העבודה הרגילים - 5.3.2020

ביום 16/12/2019 דחה ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 37143-12-18) את תביעתה של נטליה מובשוביץ' (להלן: המבוטחת) לדמי אבטלה, בהנמקה כי לא הוכח ששררו יחסי עובד-מעסיק בינה לבין בעלה, ולכל היותר מדובר בעזרה משפחתית מקובלת.

רקע חוקי

  • חוק הביטוח הלאומי (להלן: החוק) קובע, כי דמי אבטלה ישולמו למבוטח, תושב ישראל מגיל 18 עד 67, שהוא מובטל, שהשלים תקופת אכשרה, והוא "עובד" הזכאי לשכר שמעסיקו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו.

  • "עובד" מוגדר בסעיף 1 לחוק

    "לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, הייתה נעשית בידי עובד; לעניין זה, "בן משפחה" – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות". כך גם נקבע בהלכת מימוני לימור: בן זוג אינו בגדר "בן משפחה", ולצורך בחינת היותו "עובד", יש להיזקק לבחינת דיני העבודה הרגילים, ולא במבחנים המתוארים בהגדרת "עובד", לעיל.

רקע עובדתי

  • המבוטחת אשת טכנאי שיניים, שהוא בעל עסק עצמאי. העסק מנוהל מבית המגורים.

  • ביום 22/7/2018 הגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) לדמי אבטלה וציינה כי בתקופה שבין 1/2/2015 לבין 29/5/2018 הועסקה אצל בעלה כטכנאית שיניים שכירה, וחדלה לעבוד מטעמי בריאות.

  • המל"ל דחה ביום 3/10/2018 את התביעה בטענה כי לא התקיימו יחסי עובד-מעסיק בינה לבין בעלה (עבודתה אצלו היא בגדר "עזרה משפחתית"), ולא צברה תקופת אכשרה כנדרש בחוק.

עיקר טענות הצדדים בביה"ד

  • בהתאם לעדות הבעל- הוא העסיק את אשתו כטכנאית שיניים במקום עובד שהתפטר בסוף שנת 2014. בנוסף טען כי ביצעה עבודה משרדית, העבירה ומסרה עבודות שיניים מרופאי שיניים אליו וממנו לרופאי שיניים אחרים ועוד. כמו כן נטען כי עבדה באופן מסודר 8 שעות ביום, הופקו תלושי שכר, ומפאת מצבה הרפואי נאלצה להפסיק עבודתה.

    לאחר עזיבת המבוטחת את העבודה, לא הועסק עובד אחר תחתיה, בטענת ירידת היקף פעילות.

  • מאידך טען המל"ל כי לא הוכחה מסגרת שעות העבודה והנוכחות, מה גם שהעסק מתנהל בבית מגוריהם, לאישה אין הסמכה כטכנאית שיניים, היא לא הציגה כל ראייה לתשלום שכרה בפועל ופעולותיה עבור עסק הבעל אינן יותר מעזרה משפחתית.

דיון והחלטה

  • ככלל, המבחן לקיום יחסי עובד-מעסיק הוא המבחן המעורב, תוך שימת דגש על מבחן ההשתלבות, על הפן החיובי והשלילי שבו.

  • עם זאת, החוק הרחיב את הגדרת המונח "עובד" והחיל אותו בתנאים מסוימים על "בן משפחה", אף אם לא מתקיימים יחסי עובד-מעסיק (הלכת ווילאם חאיק).

  • מאחר ובמקרה הנידון בני הזוג אינם נכנסים למסגרת הגדרת "בן משפחה", יש לבחון את מעמד המבוטחת לפי מבחני העבודה.

  • ביה"ד מציין, שניתן להניח כי במערכת יחסי עבודה בין בעל ואישה, המופעים של מאפייני יחסי עבודה לא יהיו כה חדים ופורמאליים, כפי שלעיתים מופיעים ביחסי עבודה בין מי שאין ביניהם קשרי משפחה. ולכן התייחס ביה"ד גם להגדרה הרחבה שבסעיף 1 לחוק.

נקודות בשיקול הדעת של ביה"ד

  • המבוטחת לא למדה את המקצוע של טכנאות שיניים בצורה מסודרת ואין לה תעודה בתחום.

  • לא זומנו עדים, לקוחות או ספקים איתם באה המבוטחת במגע שוטף כטענתה כדי להוכיח את התפקידים שמילאה, ולא הומצאו ראיות כמו תיעוד רישומים וחשבוניות שערכה.

  • עדויות לסדירות העבודה ולמסגרת שעות העבודה היומיות והשבועיות לא היו בקו אחיד, או שלא הוכחו.

  • פעילותה לא הוכחה כחיונית לעסק, לא הוצגה ראייה להעסקת עובד קודם בעסק, ובכל אופן עלה כי תחום פעילות העובד היה שונה מתחום פעילותה, וגרסאות בני הזוג בדבר אי העסקת עובד חדש תחתיה עם עזיבתה, לא הלמו אחת את השנייה.

  • אף כי הופקו תלושי שכר, לא הוצגו ראיות בדבר תשלומי השכר בפועל ומועד קבלת השכר, שנטען כי שולם במזומן ולעיתים בשימוש כרטיס אשראי. לבני הזוג ולעסק היה חשבון אחד משותף.

ביה"ד מסכם וקובע כי לא הוכח שהמבוטחת ביצעה את התפקידים הנטענים, וגם אם ביצעה מקצתם, לא הוכח שאלו בוצעו באופן סדיר, לא הוכח כי מילאה פונקציה חיונית בעסק, ולא הוכח כי קיבלה שכר. לכן, לא הוכח כי שררו יחסי עובד-מעסיק בין המבוטחת לבין בעלה.
לאור כל האמור, התביעה לדמי אבטלה נדחתה.

בשולי הדברים

  • נעיר כי ביה"ד מציין שלעובדת אי-רישום הנוכחות, אין "משקל מפליג", אך במקרה הזה לא ניתן להסתפק בעדויות של בני הזוג באשר למסגרת שעות העבודה, הואיל ובבחינת התמונה הכוללת עולות אי התאמות בין העדויות ויש חוסר בפירוט לגבי מהלך יום העבודה של המבוטחת.

  • כמו כן מציין ביה"ד כי עילת אי העסקת עובד אחר תחת בן משפחה או בן זוג שעזב, עקב ירידת פעילות במחזור וברווח – קבילה, אלא שטעונה הוכחה.

  • ובסיכום: בעסק משפחתי, ובמיוחד בין בני זוג, יש בעיית ראייתיות ואבחון בין יחסי עובד ומעסיק לבין היחסים המשפחתיים. על כן רמת התיעוד, הראייתיות והעדויות החיצוניות הנדרשות, היא גבוהה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

מומחה בתחום הביטוח הלאומי

מומחה בתחום המיסוי הישראלי

הרשמה לקבלת מבזקים >
להורדת ספר מבזקי המס 2019-2020 >
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה