מבזק מס מספר 822 - 12.3.2020

משבר הקורונה הפוקד את העולם משפיע על ישראל. משבר כלכלי לחברות ועצמאים ובעקבותיו לכלל המשק, מצדיק חשיבה מיסויית יצירתית והתערבות ממשלתית רחבה שתיתן מענה לחברות במשק עם צניחה בהכנסות.

1. חובות אבודים – בעתות משבר מוסר התשלומים יורד פלאים, והפגיעה בחברות גדולות במשק, מובילה לפגיעה במעגלים עסקיים רבים המקיפים אותם. כפי שקורה בימים אלה משבר בענף התעופה, יפגע בחברות התומכות ועוסקות בשירותים משלימים כגון שרותי הסעדה בשדה התעופה ובמטוסים, חברות היסעים וכו'. לאור הפגיעה הצפויה במוסר התשלומים יש לבחון דרישת חובות אבודים הן לצרכי סעיף 17(4) לפקודת מס הכנסה (כבר בדוח לשנת 2019) והן לעניין השבת מע"מ עסקאות במע"מ – תקנה 24א לתקנות מע"מ.
2. "שימוש לצורך עצמי" לעניין מע"מ – קבלן בונה יקזז/ ידרוש מע"מ תשומות בניכוי, כאשר בכוונתו למכור הדירות ובכך לייצר עסקאות חייבות, אולם בסופו של יום במידה והדירות מושכרות למגורים – קובעת תקנה 1 לתקנות מע"מ כי בחלוף 24 חודשים של השכרה למגורים, יראו בדירות כאילו נמכרו (שימוש עצמי). בהתבסס על הוראות רשות המיסים בשנים קודמות, יש להאריך את התקופה, ולא לכלול במניין 24 החודשים הללו, את "חודשי משבר הקורונה".
3. ירידת ערך מלאי – כיון שמשבר הקורונה החל עוד בשלהי 2019, עסקים בהם מלאי ראוי שיבחנו את שווי המלאי נכון ליום 31.12.2019.
4. הפרשות – ככל שחברה מדווחת על בסיס מצטבר יש מקום להגן על הפרשות עסקיות הקשורות במשבר העסקי אותו חווה החברה.

5. הפסדים בשוק ההון – עקב ירידות השערים בבורסות יש מקום לשקול מימוש וגיבוש הפסדי הון בני קיזוז.
6. ראוי שרשות המסים תאמץ לחיקה את העוסקים והנישומים בענפים כלכליים שניזוקו במשבר הקורונה:

א. לשקול בשנית אפשרות לקיזוז הפסדים אחורה, נזכיר כי בפס"ד הירשזון ודמארי שנדון בעליון ע"א 4157/13 + ע"א 4489/13, משיקולי צדק הותר קיזוז מחצית מסכום לאחור עקב השבת כספי הגניבה. אולם בדיון הנוסף בעליון, דנ"א 2308/15, נאמר כי מכיוון שמדובר בגניבה, הרי ששיקולי צדק אינם צריכים להילקח בחשבון.
משבר בהיקף עצום אותו חווים עסקים רבים מחייב הכרה בהפסדים הצפויים לשנת 2020 כניתנים לייחוס גם בשנת 2019.
בנסיבות "משבר הקורונה" ומשברור שאין מדובר ב"שלא יצא חוטא נשכר או "תקנת הציבור", יש לשקול מתן קיזוז הפסדים אחורנית באופן הראוי.

ב. להתקין תקנות תשלום פיצויים במסגרת הוראת שעה כפי שנעשה בעת נזקי מלחמה ונזק עקיף – לפי מסלול מחזורים או מסלול של שכר עבודה.

לסיכום, יש מגוון של תרופות נגד מחלות המס אשר נוצרו מה"קורונה" – אנו פה כדי להקל ולסייע.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטנית) ענבל שני, ממשרדנו.

בחודש אוגוסט 2019 פורסמה הצעה לתקנות חדשות בארה"ב (proposed regulations 1861-19) הקובעת מאפיינים לסיווג עסקאות המבוססות על שרותי ענן. המדובר בפרט בשירותי: Software as a service) SAAS ,Infrastructure as a service) IAAS) ו- Platform as a service) PAAS), אך לא רק בשירותים אלו: זמינות מכשירי טלפונים ניידים חכמים, מחשבים ניידים וטאבלטים בשנים האחרונות, יצרו ביקוש ענק למוסיקה, סרטים (Digital Streaming) ולשימוש בתכנים שונים ברשת.

כידוע, בעולם המס אנו מפרידים בין עסקת שכירות לעסקת מכר (הונית) לרבות הפרדה בין עסקת שרות או עסקת מתן זכות שימוש (תמלוגים). הצעת החוק החדשה בארה"ב אמורה לסייע בסיווגן של עסקאות המוזכרות לעיל, המוגדרות כ- Cloud Transactio ולקבוע האם מדובר בעסקת שרות (Provision of Service) או בעסקת מתן זכות שימוש שתסווג כעסקת תמלוגים (Lease of Property).
החוקים הקיימים בארה"ב מטפלים בעיקר בסיווג העסקאות הקשורות בתוכנות מחשב ובשירותים המבוססים על תוכנות אלה ולא בעסקאות ה- Cloud Transaction ומכאן הצורך בהצעת החוק. גם בישראל מאז פרסום חוזר מס הכנסה 13/2001 – "סיווג הכנסה מעסקאות בינלאומיות המשלבות תוכנה" לפני שנים רבות, נדרש עדכון לאור ההתפתחות הטכנולוגית המהותית מאז.

ההצעה מונה רשימה לא סגורה של מאפיינים לגבי עסקאות ה- Cloud Transaction שחלקם נקבעו בפסיקות בתי המשפט בארה"ב במשך השנים, ומכאן חשיבותה, שכן במידה רבה הצעת החוק משקפת את הקריטריונים הנוכחיים לסיווג עסקאות כאמור. על פי ההצעה, עסקה לא תפוצל למרכיב שירות ולמרכיב תמלוג, אלא תסווג בכללותה כשירות או כתמלוג.

להלן רשימת המאפיינים המצביעים על סיווג העסקה כעסקת שרות:
1. ללקוח אין גישה פיזית למוצר;
2. ללקוח אין שליטה על המוצר מלבד גישה דיגיטאלית אליו והשימוש בו;
3. לספק המוצר יש את הזכות לקבוע את מאפייני המוצר ואת היקף השימוש בו באמצעות הרשת, ואף יכול להחליפו במוצר דומה;
4. הספק אחראי על תחזוקה ועדכון המוצר;
5. ללקוח אין זכות כלכלית במוצר;
6. הספק נושא בסיכונים המהותיים, בפרט תקבולים מופחתים באופן משמעותי או הגדלת ההוצאות באופן משמעותי במקרה של הפרת החוזה ע"י הלקוח;
7. הספק משתמש במוצר בכדי לספק שירותים גם ללקוחות אחרים;
8. התשלום לספק מבוסס בעיקרו על מידת השימוש של הלקוח במוצר ולא על מימד הזמן בלבד; וכן
9. מחיר החוזה הכולל עולה באופן מהותי על ערך השכירות של הנכס לתקופת ההתקשרות.

במישור הבינלאומי, במקרים בהם התשלום מסווג כעסקת תמלוגים, למדינת מושבו של המשלם תינתן זכות מיסוי בדרך של ניכוי מס במקור (בישראל- בשיעור של 25% או בשיעור נמוך יותר על פי הוראות האמנה הרלבנטית). לעומת זאת, כאשר מדובר בעסקת שירותים, למדינת מושבו של המשלם לא תינתן זכות מיסוי, למעט אם למיזם הזר נוכחות בישראל (ובמקרה של מדינה גומלת – קיומו של מוסד קבע בישראל).
כך לדוגמא, חברה ישראלית הנהנית מהטבות חוק עידוד, עשויה להיפגע אם הכנסות מוטבות שמקורן בארה"ב יסווגו כהכנסות מתמלוגים, שכן יחול ניכוי במקור בארה"ב בשיעור של 15% מהמחזור בעוד שאלו חייבות במס בישראל בשיעור של 7.5% – 16% בלבד מההכנסה החייבת המוטבת.
דוגמא נוספת לחשיבות הסיווג היא כאשר ישראל מסווגת תשלום מישראל לארה"ב כעסקת תמלוגים ודורשת מהמשלם לנכות מס במקור בהתאם, בעוד שבארה"ב העסקה מסווגת כעסקת שירותים, או אז רשויות המס בארה"ב עלולות שלא להתיר לחברה האמריקאית את הניכוי במקור כזיכוי ממס זר.

בנוסף, במישור הישראלי, במסגרת תיקון 73 לחוק עידוד השקעות הון הורחבה קשת סוגי ההכנסות הזכאיות להטבות במפעל טכנולוגי מועדף, ובסעיף 4.1.6 (2) בחוזר תיקון 73 לחוק עידוד השקעות הון – חוזר מס הכנסה 09/2017 נקבע כי "…גם במקרים בהם הכנסותיה של החברה בעלת המפעל הטכנולוגי מקורן במתן שירותים שבמהותם מבוססי תוכנה אשר מפותחת במפעל הטכנולוגי, וגם במקרה בו לא מוענק כל רישיון אלא ניתנת גישה לתוכנה באמצעות מחשוב ענן על גבי האינטרנט, יראו בכך הכנסה טכנולוגית". לדוגמא: פרסום באינטרנט, פיננסים, שרותי בניית אתרים ושירות לאחסון ושיתוף מידע. הכנסה ממתן שירותים כגון אלו תחשב כ"הכנסה טכנולוגית" בתנאי שהיא במהותה אכן נובעת מהתוכנה עצמה והכל תחת תנאי הסף שבתיקון ובהנחה שמדובר בחברת פיתוח תוכנה ולא חברת שירותים. מכאן, לדעתנו, במקרה בו לא מוענק כל רישיון אלא ניתנת גישה לתוכנה באמצעות מחשוב ענן על גבי האינטרנט על אף שמדובר עסקת שרות לעניין אמנת מס ניתן לראות בכך הכנסה טכנולוגית ולקבל את הטבות המס בכפוף לעמידה בתנאי החוק. כלומר ניתן להניח כי אין דרישת "סף" לסיווג עסקה כעסקת תמלוגים כדי לזכות בהטבות המס במסגרת מפעל טכנולוגי מועדף.

לסיכום, להגדרת עסקת שרות או זכות שימוש (תמלוגים) חשיבות רבה לחיובים והטבות במס הן במישור הבינלאומי והן במישור המקומי. הדין בארה"ב, ובכלל זה ההצעה הנדונה, מוסיפים להוראות הקיימות ומעניקה כלים חשובים להגדרת עסקאות באמצעות שרותי ענן הנגישים כיום לאוכלוסיות הולכות וגדלות ובכך מצמצמת את הפער, שהולך וגדל עם השנים, בין העולם הטכנולוגי לעולם המס.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח ועו"ד גדי אלימי ולרו"ח אייל כרמי, ממשרדנו.

בעקבות משבר הקורונה פרסם המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) הנחיות בדבר הזכאות לקבלת דמי אבטלה לעובדים שמעסיקם מחייב אותם לצאת לחופשה ללא תשלום (להלן: חל"ת כפוי).

רקע חוקי
תנאי זכאות לדמי אבטלה

• המבוטח תושב ישראל או תושב ארעי, שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל 67 (ל-2 המינים).

• המבוטח עובד שכיר ומעסיקו חייב בתשלום דמי ביטוח בעבורו, למעט "בעלי שליטה" בחברות מעטים.

  או מי שנכלל בתוספת הראשונה של צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים – כגון מורי דרך, מרצים, מורים שחקנים ואמנים, שמוגדרים כשכירים על פי הצו, אף אם עבודתם נעשית באמצעות חשבונית והם רשומים כעצמאים במס הכנסה.

• צבירת תקופת אכשרה לצורך הזכאות לגמלה

  צבירה של לפחות 12 חודשי עבודה כשכיר מתוך 18 החודשים האחרונים טרם הרישום לראשונה בשירות התעסוקה, למעט חריגים לפי הוראות משלימות שנקבעו. עבודה בחלק מהחודש – נחשבת כחודש עבודה מלא.

• לגבי עובד שהוצא לחל"ת יזום על ידי המעסיק – בין יתר התנאים שיש באופן רגיל, הזכאות לקבלת דמי אבטלה, היא רק לאחר שנוצלו מלוא ימי החופשה העומדים לרשות העובד.

המל"ל פרסם הנחיות עדכניות לקבלת דמי אבטלה לעובדים הנאלצים לצאת לחל"ת בעקבות הקורונה, לתקופה מינימלית של 30 יום רצופים. ההוראות תקפות בשלב זה עד תאריך 31.5.2020:

• המבוטח זכאי לקבל דמי אבטלה אף אם לא ניצל את כל ימי החופשה שעומדים לרשותו.

• ככלל יש חובת התייצבות פיזית בשירות התעסוקה לאחר הפסקת העבודה, אולם,

  במקרה דנן ניתן להתחיל להתייצב אונליין באתר של לשכת שירות התעסוקה.

  מרגע הרישום יש למבוטח שבועיים להגיע פיזית ללשכת שירות התעסוקה – מי שלא יתייצב בלשכה בתוך שבועיים, יימחקו הימים שנרשמו בהתייצבות האינטרנטית, ובעבורם לא יהיה זכאי לדמי אבטלה.

• במקרים שבהם לא ניתן להתייצב בגלל בידוד ביתי יש לפעול לפי ההנחיות של שירות התעסוקה.

• מומלץ להגיש תביעה לדמי אבטלה למל"ל בתביעה מקוונת באתר של המל"ל (אין צורך להגיע פיזית לסניפי המל"ל). כל הדרכים לקשר מקוון עם המל"ל מפורסמות באתר הביטוח הלאומי.

• המעסיק צריך למלא טופס 1514 ולציין בין היתר, ביוזמת מי היציאה לחל"ת ותאריך הוצאת העובד לחל"ת.

• המובטל זמין לעבודה שתציע לו לשכת התעסוקה (גם בתקופה של 14 הימים הראשונים טרם ההתייצבות הפיזית בלשכה).

• בתקופת החל"ת הכפוי העובד אינו זמין לעבוד אצל המעסיק שהוציא אותו לחל"ת.

• ככל שהעובד מוצא עבודה זמנית אצל מעסיק אחר, עליו להודיע ללשכת התעסוקה כדי שלא ירשמו לו את הימים האלה כימי אבטלה, או להודיע למל"ל כדי שינכו את המשכורת מדמי האבטלה, כמקובל.

שיעור הגמלה המרבי ותקופת הזכאות

• הגמלה מבוססת על שיעור משכר העובד לפני היציאה לחל"ת, אך לא יותר מהגמלה המרבית שהיא בסכום השכר הממוצע במשק, קרי 422 ₪ ליום (בשנת 2020) בתקופה הראשונה (עד היום ה-125) ובימי האבטלה הבאים הגמלה המרבית היא 281.36, כאשר בגין חודש מלא של אבטלה יקבל המבוטח את מלוא ימי החודש למעט ימי שבת (לדוגמה, בחודש מרץ יש 27 ימי אבטלה מירביים).

• בחודש הזכאות הראשון ינוכו מימי הזכאות 5 ימים (ימי אמתנה) לגביהם לא תתקבל גמלה, כלומר אם חודש מרץ הוא חודש ההתייצבות הראשון, המובטל יקבל גמלה לכל היותר בגין 22 ימים. ימי ההמתנה מוחזרים למובטל בשלב מאוחר יותר של ההתייצבות.

• בחודשי הזכאות הבאים: אפריל, מאי ויוני 2020 יתקבלו עד 26 ימי גמלה.

• תקופת הזכאות מותנית בגיל המבוטח ובמספר התלויים בו.

דוגמא סכמתית לעניין:
עובד אשר מעסיקו חייב אותו לצאת לחל"ת כפוי של חודשיים החל מיום 1.3.2020, יקבל בגין חודש החל"ת הראשון שהוא חודש מרץ 2020 -22 ימי אבטלה, ובחודש אפריל אם יתייצב באופן מלא יקבל 26 ימי אבטלה.
לא ינוצלו ימי החופשה העומדים לרשות העובד.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.