לאחרונה ניתנה ע"י רשות המסים החלטת מיסוי שאינה בהסכם (החלטת מיסוי 7615/20), העוסקת בסוגיית מיסוי רופא כחברת ארנק.

כזכור בתיקון 235 לפקודה ניסו לסגור פרצות של ניצול לרעה של מיסוי דו שלבי והפיכתו לחד שלבי, וחוקקו/תוקנו סעיפים 3(ט1) העוסק במשיכות בעלים, סעיף 77 הדן בחלוקת עודפים בכפייה, והסעיף הרלוונטי למבזק סעיף 62א אשר מטרתו – כאשר יחיד הינו "שכיר", גם אם הוא פועל בכסות חברה, הרי שנדרש ממנו לשלם מס כיחיד בהתעלם מקיומה של החברה (ראה מבזקנו מספר 669).

בעקבות תיקון החקיקה, הוצא חוזר על ידי מס הכנסה – חוזר 10/2017 – בנושא מיסוי בעל מניות מהותי בחברת מעטים.

כבר בחוזר הוחרגו מצבים מסוימים מתחולת הסעיף כגון – סוכני ביטוח, אמנים (המקבלים הכנסתם מהאמרגן בלבד), ורופאים בנסיבות מסוימות.

וכך נכתב בחוזר:

"מקום ש 70% או יותר מהכנסות החברה שולמו על ידי גורם שאינו מקבל השירות בפועל, אלא הוא רק הגורם דרכו מועברת ההכנסה לנותן השירות, יש לראות בהכנסה, לצורך מבחן ההכנסות כאמור, כאילו התקבלה מהאדם מקבל השירות בפועל.

לדוגמה, סוכן ביטוח בעל סוכנות ביטוח עצמאית, שבבעלותו תיקי לקוחות, אשר מתקשר באופן ישיר עם לקוחות שונים בהסכם למתן שירותי ביטוח, אולם בפועל מקבל את הכנסתו בגין כל לקוח ולקוח מחברות הביטוח בהן מבוטחים לקוחותיו, לא יחולו הוראות סעיף62 א לפקודה, ככל שהחזקה האמורה בסעיף 62 א)א)(3) לפקודה אינה מתקיימת באף אחד מלקוחותיו, וזאת מכיוון והמבוטחים מקבלי השירות הם לקוחותיו של סוכן הביטוח ולא חברת הביטוח.

בדומה, זמר המופיע באירועים ושמחות, אשר מקבל את כל הכנסותיו מאמרגן המנהל את כל ענייניו לרבות גבית הכספים עבורו.

יצוין כי הקביעה מי הוא הלקוח מקבל השירות מבחינה מהותית תלויה במכלול הנסיבות של כל מקרה ומקרה (למשל לגבי רופאים ישנם מקרים בהם החולים הינם מקבלי השירות מבחינה מהותית וישנם מקרים בהם זו הקופה)".

ולעניין החלטת המיסוי, דנן:

עובדות הבקשה

• הרופא טרם הקים את החברה ומתעתד להקימה באופן שתתקשר עם הקופה ולמעלה מ – 99% מהכנסותיו יהיו מהקופה.

• מתן שירותי הרפואה מתבצע במתקניה של הקופה.

• הקופה מספקת לרופא על חשבונה את כל שירותי המרפאה, ובין היתר שירותי מזכירות ושירותי משרד.

• הרופא אינו נושא בעלויות שכירות המרפאה ועלויות הקשורות באחזקת המרפאה, כגון חשמל, טלפון, מים, ביטוח צד ג' וכיו"ב.

• מתן שירותי הרפואה מתבצע בימים ובשעות שנקבעו ע"י הקופה.

• נהלי העבודה מוכתבים על ידי הקופה, לרבות אופן קביעת התורים, ניהול מידע, שימוש במערכת הממוחשבת של הקופה וכיו"ב.

• קביעת תורים לרופא נעשית באמצעות מערכות של הקופה

ההחלטה

נקבע לאור העובדות שהוצגו, שהכנסת החברה תיחשב בהתאם להוראות סעיף 62א לפקודה להכנסת היחיד כאמור בסעיף 2(2) לפקודה.

נקודות למחשבה

1. Hard cases make bad law

על פניו נראה ממש כאילו המקרה נפל כפרי בשל לידיה של רשות המסים, ולא יכלה היא לבקש לעצמה פניה טובה יותר, כדי להוציא את עמדתה בעניין זה (או שמא כלל לא הייתה פניה כזו לרשות המיסים,…?).

2.אולם, במבט שני נראה כי החלטה זו מביאה קרן אור חיובית איתה, שכן מהלאו נסיק על ההן:

לדוגמה – רופא שפועל באמצעות חברה, והקליניקה שלו נמצאת במקום שונה מאכסניית קופת החולים, והוא נושא בכל עלויות המרפאה, לרבות ביטוח ושכירות, ומעסיק מזכירה ואולי איש צוות נוסף, ופועל במספר קופ"ח גם אם אחת מהן מהווה למעלה מ 70% ממחזור הכנסותיו, וגם מבצע ניתוחים בבי"ח פרטי/ציבורי, ולו עשרות מטופלים, הרי שהכנסת החברה – תיחשב כהכנסתה לכל דבר ועניין, ולא יחול סעיף 62א במקרה האמור.

3. העמדה כשלעצמה מצביעה על מבחנים טכניים ולא על מבחנים מהותיים:

הרי בסופו של יום, רופא, הגם שיושב במשרדי קופת החולים – מקבל עשרות ומאות מטופלים בחודש, הרופא מצוי בקשר ישיר עם כל מטופל, ובטכנולוגיה של ימינו התפתח הקשר הישיר לכדי וואטסאפ בשעות לא שעות, כך שבהחלט, קיימים מקרים, בהם קופת החולים היא בבחינת צינור גביה בין המטופל לרופא. הרופא מייצר לעצמו מוניטין ומתחרה מול רופאים נוספים באותה הקופה בתחומו כדי לצבור לקוחות. במקרים מסוימים, תמחור קופת החולים מול הרופא הינו פר לקוח, ותיאורטית אם לא היו מטופלים ברבעון מסוים, או שכל המטופלים הינם מטופלים חוזרים – הרי שהרופא לא יקבל תשלום מהקופה באותו רבעון. הייתכן כי מדובר בשכיר?!

לסיכום: לעמדתנו, המקרה המתואר הינו מקרה קיצון, והוא רחוק מהמציאות של מקרים רבים אחרים, בהם בהחלט יש מקום לעמדה לפיה שירותיו של רופא באמצעות חברה אינו בבחינת חברת ארנק הגם שסך הכנסותיו מקופה אחת עלו על 70%.

כדי לקבל חיזוק לסוגיה כזו, כאשר עובדות המקרה משתנות כמובן בהתאם לכל רופא/בעל מניות בחברת מעטים כלשהי, יש לקבל ייעוץ מיסויי בעוד מועד, ולכל הפחות להצטייד בחוות דעת מבוססת ומקצועית בנדון.

למשרדנו ניסיון רב בתחום.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטנית) ענבל שני ולרו"ח (משפטן) ישי כהן, ממשרדנו.