ביום ה- 21/1/2021 פרסמה מזכירות ארגון ה- OECD מסמך הנחיות עדכני בנוגע להשפעת מגפת הקורונה על אמנות המס ("מסמך ההנחיות"), בהמשך למסמך ההנחיות שפרסם הארגון בחודש אפריל (ראה מבזקינו מספר 836 ו- 837).

מסמך ההנחיות מציג את עמדת מזכירות ארגון ה- OECD לגבי סוגיות שיפורט להלן. כמובן שלכל מדינה עומדת הסמכות לקבוע את כלליה ולאמץ פרשנות שונה באשר לסוגיות המוצגות במסמך ההנחיות.

מסמך ההנחיות הקודם והנוכחי עוסק בסוגיות של שינוי תושבות של יחיד בשל שהייה מממושכת במדינה אחרת וכפועל יוצא מכך קיימת חשיפה לשינוי תושבותו לצרכי מס בשל דיניה של המדינה האחרת, חשיפה לשינוי תושבות של תאגיד בשל ביצוע פעולות (העולות לכדי שליטה וניהול) על ידי בעלי תפקידים בכירים בתאגיד מחוץ למדינת תושבותו של התאגיד, חשיפה לקיום מוסד קבע לתאגיד מחוץ למדינת תושבתו של התאגיד בשל עבודתם של השכירים בו בביתם מחוץ למדינת מושבו של התאגיד, ובחינה האם הפסקת עבודה באתר בניה תובא בחשבון במסגרת התקופה הנבחנת לקיום אתר בניה.

נציין שכחוט השני עוברת במסמך ההנחיות הטענה לפיה לאור מגבלת תנועה בין מדינות יש להביא בחשבון שהשהייה במדינה אחרת, עבודה מהבית ועבודתם של שכירים מחוץ למדינת תושבתו של תאגיד הינם אירועים זמניים (שעתידים לחולף) ובשל כך הם אינם אמורים להביא לשינוי בתושבות או להקים מוסד קבע. מצב ארעי זה אינו אמור להשפיע (או להטות את הכף) במבחני שוברי השוויון בדבר תושבתם של יחיד ותאגיד.

לגבי אתרי בניה, ברוב באמנות המס אתר בנייה יהווה מוסד קבע רק אם הפעלתו נמשכת למעלה מתקופה מסוימת הקבועה באמנה (6 עד 12 חודשים). בהקשר של אתרי בניה עולה השאלה מהו דינה של תקופת הפסקת הפעילות בו בשל הקורונה – האם היא תובא במניין החודשים שבו בוחנים קיום של אתר בניה? בהקשר זה מציינים דברי ההסבר לאמנת המודל של ארגון ה   OECD שהפסקה זמנית של עבודה לא תפסיק את מנין ספירת החודשים, אך לא מגדירים מהי הפסקה זמנית שיש להתחשב בה, על כן מדינות צריכות לשקול לקבוע כללים לגבי אי-הבאה בחשבון של ימים שבהן חלה הפסקת עבודה באתר הבניה בשטחיהן בשל הקורונה.

נציין שמשבר הקורונה, הינו אירוע שמלווה אותנו כבר למעלה משנה, ומסמך ההנחיות מתייחס אליו כאל אירוע ארעי. יחד עם זאת, יש להביא בחשבון שבשל מגבלות התנועה והחיים בצל הקורונה, ככל שהמשבר ילווה אותנו על פני מספר שנים, עשויות לחול תמורות באופן ניהול העסקים, ועובדים שכירים ובעלי תפקידים בחברות עשויים להמשיך לעבוד מביתם או מחוץ למדינת תושבותו של התאגיד, ועל כן תידרש בחינה מחדש לגבי מהי התקופה שתמשיך להיחשב כארעית שאינה מקימה שינוי תושבות, או מהי ההשלכה של עבודה בשגרה בביתו של אדם?

האם שינוי ארעי שמתמשך כבר מעל לשנה או אף שנתיים ימשיך לבסס את הטענה שלא חל כל שינוי תושבות או האם מבחני שוברי השוויון שבאמנות המס ימשיכו להטות את הכף למצב (תושבותם של יחידים וחברות) טרם משבר הקורונה?

על אף שחלפה שנה מפרוץ המגיפה, רשות המיסים בישראל טרם הביעה עמדה בנוגע לסוגיות העולות בעקבות המגבלות הרבות המוטלות בשל מגפת הקורונה ואולם, ישראל הינה חלק ממדינות ה- OECD ולפיכך ניתן לומר, כי בהיעדר הנחייה אחרת, יש ליישם את המלצות הארגון גם על אמנות המס עליהן היא חתומה.

משרדנו מלווה מספר רב של לקוחות אשר נתקלו בסוגיות בינלאומיות המתוארות במבזקנו זה. אנו ממליצים לכל מי שמצבו המיסויי עשוי להיות מושפע ממשבר הקורונה ומגבולותיו לפנות לייעוץ מקצועי.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטנית) סאלי חדד גליבטר ורו"ח (עו"ד) יניב גולדשטיין.