ביה"ד הארצי (עב"ל 39248-06-20) קיבל ביום 2/8/2021 את ערעורו של המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) וקבע כי הכנסתה של נינה דיקנסקי (להלן: המבוטחת) כפי שהצהירה בהקטנת  המקדמות בשנה השוטפת, תהווה בסיס סופי לחישוב גמלאות לדמי פגיעה, ושומת מס הכנסה מטיבה גבוהה יותר שהגיעה לידי המל"ל עוד טרם הפגיעה, אינה רלוונטית.

(ראה מבזק דומה 887, בפס"ד של ביה"ד האזורי).

רקע חוקי

תקנה 11, לתקנות המקדמות קובעת – ההכנסה ממנה יגזרו תשלומים למבוטח שנפגע בעבודה תחושב על פי ההכנסה לפיה חויב הנפגע בתשלום מקדמות לפני הפגיעה וזאת הן כאשר השומה הסופית משקפת הכנסה גבוהה מההכנסה שלפיה שולמו המקדמות, והן כאשר השומה הסופית משקפת הכנסה נמוכה יותר (הלכת דורושקביץ).

סטייה מתקנה 11 ככלל – יכול שתעשה מקום בו המבוטח מסר למל"ל או למס הכנסה, טרם קרתה התאונה וללא קשר אליה, דו"ח עדכני בנוגע להכנסותיו. במקרה של הגשת דו"ח כאמור, ההנחה היא שהמקדמות של אותו מבוטח צריכות היו להתעדכן ב"זמן אמת".

רקע עובדתי

• המבוטחת עצמאית, נפגעה ב- 10/2016 במהלך עבודתה. התאונה הוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה, שזכתה אותה בגמלה.

• ב-3/2015 הגישה בקשה לתיקון מקדמות לפי הכנסה שנתית משוערת של כ-77 אלפי ש"ח.

ב-7/2015, לאחר בקשת ההפחתה וטרם התאונה, הגישה המבוטחת לרשות המיסים שומה עצמית בגין שנת 2014 ובה הכנסה חייבת שנתית של כ- 140 אלפי ₪.

מאוחר יותר ולאחר התאונה, הגישה לפקיד השומה שומה עצמית לשנת 2015, ובה הכנסה חייבת של כ-180 אלפי ₪.

• המל"ל חישב את הכנסת המבוטחת לעניין גמלת הפגיעה בעבודה, בהתאם לבסיס המוקטנות.

לטענת המבוטחת (אמנם כטענה חלופית), היה המל"ל צריך להתחשב בשומה המטיבה של שנת 2014 שהוגשה לפ"ש עוד טרם התאונה, כדלעייל.

• ביה"ד האזורי קיבל את טענת המבוטחת וקבע כי בקשת הפחתת המקדמות הינה לשנת הבקשה (2015), בעוד שהפגיעה ארעה בשנת 2016. לגבי 2016 ומשנתקבלה שומת 2014 עוד טרם התאונה, והיא "מטיבה", היה על המל"ל להסתמך עליה .

• על החלטת ביה"ד האזורי ערער המל"ל לביה"ד הארצי.

עיקר טענות הצדדים בערעור

• לטענת המל"ל: למבוטחת היה זמן ממושך לתקן המקדמות לשנת 2016. היא ידעה כי בפועל הכנסותיה היו גבוהות באופן משמעותי מהמקדמות שהוקטנו בתחילת 2015, אך לא עשתה כן.

• לטענת המבוטחת: לפי הלכת דורושקביץ, משהגיעה למל"ל שומה גבוהה יותר מאשר ההכנסה לפיה משולמות המקדמות באותו מועד, היה עליו לעדכן כלפי מעלה את דרישת המקדמות בזמן אמת, ולו כך היה עושה הרי שהבסיס לגמלה היה לפי דרישת המקדמות המעודכנת.

דיון והחלטה

• לשון תקנה 11 (גמלה חוסמת), היא ברורה וחד משמעית, והגמלה תשולם לפי ההכנסה על פיה משולמות המקדמות טרם הפגיעה, בהתעלם משומה סופית לאותה שנה, גבוהה יותר או נמוכה יותר.

• כעקרון, מעדכן המל"ל את דרישת המקדמות בהתאם לשומות שמתקבלות בידו מפקיד השומה. עם זאת, משבשנה מסויימת ביקש מבוטח הגדלה או הקטנה של מקדמות, רשאי המל"ל שלא לעדכן את דרישת המקדמות לאותה שנה, גם אם התקבלה שומה שומה גבוהה/נמוכה יותר לגבי שנות מס קודמות. שכן חזקה על המבוטח שהערכתו את ההכנסות, לפי בקשתו, משקפת נכון יותר את המציאות.

• גם ברמה ההסתברותית התנהלותית, מבקר ביה"ד הארצי את טענת המבוטחת:

בתחילת 2015 הקטינה המקדמות לשנה זו. בסוף אותה שנה, כבר ידעה בוודאי, ולפחות  בקרוב, כי הכנסותיה החייבות לשנת 2015 היו גבוהות הרבה יותר מההקטנה שביצעה, אך לא טרחה לדווח על כך למל"ל.

• בשולי הפסק מציין ביה"ד כי בטופס הבקשה לעדכון המקדמות מצוין במפורש כי "ידוע לי כי קבלת בקשתי לשינוי המקדמות יכולה ליצור שינוי לזכאותי לגמלה ובגובה הגמלה".

ערעור המל"ל התקבל, ונתקבעה ההלכה כי שינוי מקדמות ע"י המבוטח בשנת מס מסוימת טרם פגיעה בעבודה, יגבר על שומה מטיבה אחרת לשנות מס קודמות, אף אם נתקבלה בידי המל"ל לפני התאונה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות למר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.