אי מילוי חובת הדיווח ע"י צד לעסקה

• סעיף 73(א) לחוק קובע חובת דיווח למוכר זכות במקרקעין;
• סעיף 73(ב) לחוק קובע חובת דיווח לעושה פעולה באיגוד מקרקעין;
• סעיף 73(ג) לחוק קובע חובת דיווח למי שרוכש זכות במקרקעין או זכות באגוד מקרקעין;

לאור הסעיפים הנ"ל אנו רואים שעל הצדדים לעסקת מקרקעין חלה חובת דיווח.

חייב בדיווח שאינו מדווח על עסקה עובר עבירה ב"מחדל". "מחדל" פירושו – אפס מעשה, הימנעות מעשייה שהיא חובה על-פי דין. עבירות מס רבות הינן במחדל, משום שחוקי המס מטילים בהוראות השונות חובה על יוצרי אירוע המס לבצע פעולות דוגמת: דיווח על הכנסות, דיווח על פתיחת עסק, רישום תקבול, העברת מס שנוכה במקור – אי הביצוע מהווה מחדל.

ההוראה העונשית המתייחסת לאי קיום חובות שונות לרבות חובת הדיווח, מנוסחת בסעיף 98(א) לחוק: "קונה, מוכר, עושה הפעולה באיגוד או הרוכש זכות באיגוד שלא מסרו – בלא סיבה מספקת – דבר שהם חייבים במסירתו לפי חוק זה… דינם – מאסר שנה או קנס…". ניתן להמיר עבירה זו בקנס מנהלי מכוח  חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985, ותקנות העבירות המינהלתיות (קנס מנהלי – חיקוקי מיסים), התשמ"ז-1987. לדעתנו, העבירות המוגדרות מינהלתיות נעברות במחדל. אולם, לא כל מחדל הוא עבירה מינהלתית, כך לדוגמה נקבע בת"פ 360/86: כאשר אדם אינו מגיש דו"חות במשך שנים וכך מעלים בכוונה את מקור הכנסותיו, יש לראות בפעולה זו שימוש במרמה, עורמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס עבירה לפי סעיף 220(5) לפקודה, עבירה המוגדרת "פשע" – עבירה מטריאלית.

סעיף 73(ד) לחוק, קובע חובת דיווח לאדם שעסקו תיווך בזכויות מקרקעין או בפעולות באיגוד, שתיווך במכירת זכות במקרקעין או בפעולה באיגוד מקרקעין וכן אדם אחר שתיווך בשכר במכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד שתיווך בהן, תוך שבעה ימים מיום שנעשו, את שמות הצדדים למכירה או לפעולה…

ההוראה העונשית המתייחסת למי שאינו צד לעסקה נמצאת

בסעיף 98(ב) לחוק מסמ"ק, "מי שלא חל עליו סעיף קטן (א) ולא מסר – בלא סיבה מספקת – דבר שהוא חייב במסירותו לפי חוק זה…דינו מאסר חודשיים או קנס…" או כופר כסף.

לדעתנו, גם בגין סעיף זה הייתה צריכה להיות חלופת קנס מנהלי ויש לנו הרושם, כי המחוקק שכח להכניס סעיף זה לתקנות העבירות המינהלתיות.

סעיפים 96(1) ו- 96(3) לחוק, מאפשרים למנהל מסמ"ק להזמין אדם למשרדו ו/או לדרוש לגלות מידע (בכפוף לתנאי הסעיף). מי שלא מתייצב ו/או לא מוסר מידע, ללא סיבה מספקת, עלול למצוא עצמו נאשם בפלילים כך שקונה, מוכר, עושה פעולה באגוד או הרוכש זכות באיגוד –  עובר עבירה לפי סעיף 98(א) לחוק, ומי שלא חל עליו סעיף 98(א) לחוק – יכנס ב"שערי" סעיף 98(ב) לחוק.

בנוסף, כפי שציינו במאמרים קודמים, סעיף 96(3) לחוק, מסמיך את המנהל או מי שהורשה לכך לגבות עדות- בהליך אזרחי. מי שלא ישיב על שאלות עלול להיות מואשם בעבירה פלילית לפי סעיף 98(א) או 98(ב) – לפי העניין.

הסמכות בפקודה לחקור בהליך אזרחי, קיימת בסעיפים 135(4) ו-151 ומי שלא משיב על שאלה שנשאלה כדין עובר עבירה לפי הסיפא בסעיף 216(2) לפקודה בו נכתב מפורשות "אדם אשר בלי סיבה מספקת…לא השיב לשאלה שנשאל כדין" .

לדעתנו, מטעמי שקיפות החוק, יש להוסיף סעיף מפורש בחוק מסמ"ק כפי שמופיע בפקודה, על מנת שיידע כל אדם, כי במידה ולא ישיב על שאלה שנשאל מכוח סעיף 96 לחוק מסמ"ק הוא עובר עבירה, ושהדבר לא יהיה פתוח לפרשנויות בשל חוסר הבהירות, מה עוד שהפרשנות במישור הפלילי תהא תמיד פרשנות לטובת הנחקר, כפי שנחקק בתיקון 39 לחוק העונשין בו הוסף סעיף 34כא' הקובע: "ניתן דין לפירושים סבירים אחדים לפי תכליתו, יוכרע העניין לפי הפירוש המקל ביותר עם מי שאמור לשאת באחריות פלילית לפי אותו דין". סעיף זה מבטא בעצם כלל שאומר "ספק לטובת הנאשם".

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) אברהם שהבזי ממשרדנו.