מבזק מס מספר 828 - 

מיסוי בינלאומי  7.5.2020

מחירי העברה, במשבר הקורונה - 7.5.2020

עסקאות בין ישויות בתוך קבוצות רב לאומיות הן חלק משמעותי מהסחר העולמי. יש גורמים המבצעים פונקציות ריכוזיות כמו רכש או ניהול קניין רוחני (IP), יש המבצעים שירותי מו"פ ויש המפיצים מוצרים ושירותים.

כידוע, חקיקת הוראות מחירי העברה בפקודת מס הכנסה נועדה בין היתר, למנוע הסטתם של רווחים העשויים להיות ממוסים במס ישראלי לטריטוריה אחרת, שבה בד"כ שיעור המס נמוך יותר, באופן שיקטין את חבות המס הכוללת של הקבוצה.

בעניין זה נצטט מחוזר 3/2008 העוסק במחירי העברה: "לעסקאות בינלאומית יש משמעות מיוחדת בהיבט המס לאור העובדה שקביעת המחיר באופן בלתי נאות בין הצדדים, עשויה לחלק את כלל הרווח מהעסקה כך שחלק ממנו הראוי להתחייב במס בישראל עשוי שלא להתחייב בה ולא יראו אותו כרווח שהופק או נצמח בישראל על פי הכללים הרגילים".

בימים אלה אנו מתמודדים עם משבר חסר תקדים בדמות נגיף הקורונה החדש (COVID-19). בנסיבות שוק נורמליות, מדיניות תמחור מחירי העברה בין ישויות בקבוצה רב לאומית מביאה לתשואה יציבה ונמוכה למדי עבור פעילויות שגרתיות התואמות את הערך היחסי של הפונקציות אותן הן מבצעות והסיכונים להם הן חשופות, ואילו החברות היזמיות זכאיות לרווח או נושאות בהפסד שיורי, לאחר תגמול הישות בעלת הסיכון הנמוך.

כיוון שמשבר ה- COVID-19 הוא התממשות אקסוגנית יוצאת דופן של סיכון, עולה השאלה עד כמה ישויות בעלות סיכון עסקי נמוך צריכות להשתתף אם בכלל, באותו שינוי עסקי הנובע מהמשבר, כבר בשנת המס הנוכחית (2020) בה פרץ המשבר.

אנו מאמינים כי ישנם טיעונים התומכים בגישה זו, בין היתר, דווקא על רקע התנהלות עסקאות בין צדדים בלתי קשורים בימים אלה, וכי יש לבחון אפשרות לשינוי התמחור הבין חברתי, לפחות באופן זמני, תוך דגש לבחינת ההשלכות הנובעות מהשינוי האפשרי בראיה ארוכת טווח.

נציין כי יישום מודל מחירי ההעברה הקיים תוך עדכון הניתוח הכלכלי (ה-benchmark) בהתאם להשלכות המשבר יביא לידי ביטוי את ההשלכות רק בתוצאות השנים הבאות, שכן השלכות המשבר יופיעו בתוצאות החברות ברות ההשוואה רק בדוחות הכספיים לשנת 2020 אשר יפורסמו במהלך שנת 2021. מצב זה מצריך שינויים לפי מודלים אחרים, למשל חיזוי השינויים הצפויים ויישומם כבר בשנת המס הנוכחית או הפחתה מסוימת בתמחור.

ניקח לדוגמא חברה המעניקה שירות בין חברתי אשר פועלת במדיניות רווחיות של COST+10%, אך אינה מצליחה למלא את הפונקציה לה היא אחראית עקב משבר הקורונה. האם נאות הוא כי החברה תמשיך לדווח על רווחיות קבועה ללא כל השפעה על תוצאותיה בהנחה שלא הצליחה לצמצם את מלוא העלויות ובמקרים מסוימים אף חשופה להגדלת הוצאות? האם בתנאי שוק, נאות הוא שספקי שירותים שגרתיים יישאו בחלק מהנזק הנובע מאירוע חריג כל כך? בעניין זה עולות שאלות רבות כמו:

מהי הסיבה המסחרית המוצדקת – בנסיבות הרלוונטיות לחברה הנבחנת – המאפשרת לספק לרשום רווח מופחת (לעומת שנים קודמות)?

האם על צדדים קשורים לנהל משא ומתן מחדש על הסדרים שלהם כפי שעשויים להיות צדדים שלישיים לרבות פתיחת הסכמים לאחור?

האם הפסדים מסוג זה עולים בקנה אחד עם פונקציית השרות או הייצור, הנכס ופרופיל הסיכון?

האם וכיצד יפוצה הספק בשנים הבאות כאשר תנאי השוק ישתפרו?

לדעתנו, במקרים מסוימים ניתן לבסס גישה כי בנסיבות החריגות שנוצרו – בהנחה שימשכו לאורך זמן במהלך שנת 2020 – יש להתאים את תוצאות הצדדים הקשורים לאירוע המשברי העולמי ולסטות מיעד הרווחיות המוסכם בין הצדדים (target operating margin) בהתבסס על ניתוח כלכלי עדכני והוראות כלליות בדיני חוזים. במצב העניינים כרגע בעיצומו של המשבר, ניתן להניח ובסבירות גבוהה, כי גם עם ספק צד ג' ניתן יהיה להגיע להבנות דומות. נוסיף, כי הפחתת הרווחיות הינה אף יישום מודל מחירי העברה הקיים בהתאם להשלכות המשבר, ובחירת שעור רווחיות נמוך יותר מתיישב עם המודל, כל עוד הוא בתוך הטווח הבין רבעוני. כמו כן, יש לבצע ניתוח הפסדים ואירועים חריגים ספציפיים לחברה הנבדקת כתוצאה מהמשבר (לדוגמה בשל חובות אבודים).

למשבר אף השלכות על ניתוח עסקאות אשראי בין חברתי. כך לדוגמה ניתן לשקול הארכת מועדי תנאי תשלום בגין עסקאות ביו חברתיות ללא חיוב בריבית חריגה או בריבית כלל, דחיית מועדי תשלום ריבית בגין עסקאות אשראי, בחינה מחדש של שיעורי הריבית בעסקאות בין חברתיות לאור שינוי תנאי הסיכון, הגדלת מסגרות אשראי בין חברתי והעמדת אשראי חדש בין חברות הקבוצה ולבעלי המניות, שהרי כל אלו הינם חלק מהפעולות הנדרשות במשבר. במקרים אלה חשוב לפעול בהתאם לכללי מחירי העברה מקובלים ולהבטיח תיעוד נאות של העסקאות.

נדגיש כי כל שינוי המודל וייחוס סיכונים בין הצדדים לעסקה (גם כאשר זה נעשה על רקע המשבר) בניגוד להסכם הבין חברתי ובניגוד למדיניות מחירי ההעברה (ועבודות מחירי ההעברה) כפי שחלו לפני המשבר – עלולה לסכן את האפשרות להגן על המודל ביחס שנים קודמות שאינן סגורות ובוודאי להוביל לשינוי גישה מטעם רשות המסים ביחס לשנים הבאות – ולכן מחייב בחינה קפדנית וזהירות יתרה. יש לשקול אפוא כל שינוי בכובד ראש, ואם משנים יש לתעד ולנמק היטב תוך מתן גילוי מלא. במקרים מסוימים יש אף לשקול פניה לרשות המיסים.

למשבר הקורונה השפעה הן בטווח הקצר והן בטווח הבינוני – ארוך.

בטווח הקצר ההשפעה הישירה של הווירוס, ההגבלות שהוא יוצר ועלויות לא צפויות על לפחות חלק מחברות הקבוצה מצריך התאמות ושינוי מידי במדיניות מחירי העברה.

בטווח הבינוני – ארוך, השפעת המשבר תיבחן בשנים הבאות וייתכן ותביא לשינוי מדיניות מחירי העברה שתבוא לידי ביטוי בתנאים שונים בעסקאות הבין חברתיות והיערכות מחדש של חברות רב לאומיות, לרבות הרחבה ביחס לאירועים חריגים והשפעתם.

מבזק זה נכתב בשיתוף עם עו"ד ג'קי חולי מייסד ושותף מנהל, משרד עו"ד ג'קי חולי ושות', המתמחה בתחום מחירי ההעברה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אייל כרמי ולשאר חברי הצוות הבינלאומי במשרדנו.

 

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מייסד ומנהל, מומחה בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי

שותף מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מנהל סניף חיפה והצפון, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה