המאבק העולמי ליצירת שקיפות המידע בין מדינות מחלחל גם אל תחום המטבעות הקריפטוגרפים (להלן – קריפטו).
לאחר שנים של פעילות באין מפריע (יחסית) בתחום זה, מתגבשת יוזמה על ידי ארגון ה-OECD לאכוף חוקים ותקנות אשר יקלו על גופי המס השונים בעולם לאתר עסקאות ואירועי מס מתחום הקריפטו.
סקרנו בעבר, במבזקנו מס' 807, את תקן ה-CRS (Common Reporting Standard), תקן המיועד לסייע למדינות לחוקק חוקים ותקנות אשר יסייעו באיסוף מידע פיננסי על ידי יצירת מאגר מידע משותף.
רשות המיסים בישראל אף פרסמה לאחרונה כי במסגרת הפעלת נוהל ה-CRS האמור לעיל וחילופי המידע בין ישראל למדינות אחרות, נמצאו עשרות חשבונות בנק בחו"ל אשר לא מדווחים בישראל בהם נמצאו כספים בסך כולל של 85 מיליון ₪.
כעת ה-OECD מעוניין להחיל חוקים ותקנות דומים גם על תחום הקריפטו, מתוך ההבנה כי מדובר בשוק מאוד משמעותי שצובר תאוצה מחד, אך אינו מפוקח כמעט בכלל מאידך.
בחודש מרץ השנה יצאה טיוטת לתקן החדש CARF (Crypto-asset Reporting Framework).
בטיוטה זו מפורטים המאפיינים והאתגרים שמציב עולם הקריפטו: ביזור, מערכת שאינה מבוססת על הגופים המסורתיים (כגון בנקים), עלייתם של מתווכים חדשים כגון ספקי ארנקים, בורסות קריפטו וגופים העוסקים בהמרת קריפטו לפיאט.
נקודת התורפה העיקרית הינה הפיקוח המוגבל, אם בכלל, ובשל כך מתעורר קושי רב לגופי המס העולמיים לבקר עסקאות ולבחון האם המס הראוי שולם בגינן.
מדובר בגופים שמאתגרים את ה-CRS והצליחו עד כה לחמוק מהרשת הגלובלית שארגון ה-OECD הקים.
תקן ה- CARFצפוי לסייע למדינות השונות לחוקק חוקים אשר יסייעו באיסוף מידע על נכסי קריפטו.
במסגרת מבזק זה נתאר על קצה המזלג את עיקרי הדברים. התקן מחולק לארבעה פרקים עיקריים:
-
היקף נכסי הקריפטו בהם התקן מטפל:
ככלל המטרה תהיה ללכוד ברשת את כל הנכסים הפיננסיים אשר לא מתקיימים בעולם המסורתי, מתוך כוונה לכלול גם נכסים עתידיים שיפותחו על בסיס טכנולוגיית הקריפטו. התקן מתייחס לרמות הסיכון השונות (בהיבט דיווח ואכיפה) של מספר נכסי קריפטו.
-
המתווכים בעולם הקריפטו:
מתווכים בין נכסי קריפטו ומעבר לפיאט מהווים את אבן היסוד בעולם הקריפטו. גופים אלה הינם בעלי הפוזיציה המושלמת להיות מעין "שומרי הסף", בדומה לבנקים בעולם ה"מסורתי". הכוונה לכלול את כל הגופים אשר עוסקים בתיווך נכסי קריפטו.
-
הפעולות והמידע אשר יכללו בדיווח:
המרות בין פיאט לנכסי קריפטו ולהיפך, המרות בין נכסי קריפטו, תשלום בנכסי קריפטו תמורת נכסים/ שירותים, העברת נכסי קריפטו.
-
בדיקות הנאותות אשר יחולו:
זיהוי בעלות, תושבות לצרכי מס ועוד.
במאמר מוסגר נציין את המצב האירוני, שכן מלכתחילה הקריפטו בא לעולם בכדי להוות תחליף לגופים הפיננסיים המסורתיים (קרי, המתווכים בין האזרחים לכספם) ולשיטה הקיימת, והנה כעת ממשלות רבות אומרות למעשה: יפה שפיתחתם שיטה מבוזרת (ללא מתווכים כאמור) – אבל אנא הואילו בטובכם לדווח ולהיכנס לתלם.
אנו כמובן נמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בנושא ולהביא את העדכונים בפניכם.
נציין כי משרדנו מייצג לקוחות רבים מתחום הקריפטו, וכעת יותר מתמיד, מומלץ להתייעץ עם גורמי מקצוע ולהבין האם קיימת חשיפת מס לגבי דיווח על פעולות שבוצעו בעבר וטרם דווחו לרשות המיסים בישראל.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח ועו"ד חגי אלמקייס ורו"ח נדב ליבנה, ממשרדנו.
שיתוף:
