בימים בהם אנו צופים בזעזועים בשווקים הפיננסיים בכלל ובשוק הקריפטו בפרט, מתעוררת שאלה לגבי התייחסות אל ״מטבע יציב״ כאל ״נכס״ לעניין מס.

תחילה נסביר במה מדובר: מן המפורסמות הוא כי המשקיעים והסוחרים במטבעות קריפטו מתקשים עד מאוד להפוך את השקעות הקריפטו שלהם למטבע ״פיאט״, ובוודאי שמתקשים  להעביר את אותו מטבע לתוך המערכת הבנקאית הקלאסית.  מטבע ״פיאט״ משמעו מטבע ריבוני, כגון – שקל, דולר, אירו וכו׳.

לאור הבעיה האמורה נמצא פתרון חלקי לצורך האמור בהנזלת מטבעות קריפטו בדמות ״יציאה״ למטבע קריפטו אשר שוויו משקף שווי של מטבע פיאט.  לדוגמה – מטבע אשר סמלו USDT או USDC – אשר משמש כמטבע קריפטו לכל דבר, אולם משקף שווי של 1 דולר ארה״ב.  בתור מטבע אשר משקף 1 דולר, ניתן לעבור בקלות יחסית בין חשיפה לשוק הקריפטו לבין ״יציאה״ ל-כמעט פיאט.

ברשות קוראינו, נתעלם בדיון זה ממטבע יציב אשר קרס לחלוטין במסגרת פרויקט ה- לונה, בו ה-UST שימש כ״מטבע יציב״ עד לקריסתו לפני קצת יותר מחודשיים.  כמו כן, לא ניכנס לניתוח לגבי "יציבותו" של המטבע ולאבטחת ערכו ע"י שריון פיקדונות מתאימים ע"י הגוף שמנפיק את המטבע היציב.

לעניין מס נשאלת השאלה – האם יש להתייחס אל

המטבע היציב כדוגמת USDT כאל ״נכס״ לעניין חלק ה׳ לפקודה (רווח הון)? ומה המשמעות? מאז פס״ד קופל (ראה מבזקנו מס' 783), מקובל כי מטבע קריפטו נחשב כ״נכס״, אולם התייחסות אל מטבע יציב כ״נכס״ יגרור תוצאות מס מיותרות ומגוחכות.  כך למשל כאשר משקיע רכש את המטבע היציב תמורת 1 דולר, בעת מכירתו (או החלפתו) נדרש אותו משקיע לחשב רווח או הפסד הון. אבסורד!

כך יידרש אותו משקיע לשלם מקדמת רווח הון תוך 30 יום מיום המכירה.

אנו קוראים לרשות המיסים להמשיך את מגמת היותה רשות חלוצה בנקיטת עמדות ופרסום חוזרים מקצועיים בתחום הקריפטו, ולהביא פתרון לתקלה אחת מני רבות אשר הוצגה בתחום הקריפטו. התעשייה האמורה מתקדמת ומשתנה במהירות גבוהה ולפיכך על הרשות לנסות להאיץ את מתן הפתרונות.  הצעתנו בנושא זה היא להוציא מהגדרת ״נכס״ את המטבעות היציבים ולהביאם בחשבון כמטבע. כך ייחסכו עיוותים אשר מתקיימים היום ללא כל פתרון.

למשרדנו התמחות מיוחדת בליווי וייעוץ של משקיעי קריפטו ומיזמים בתחום. נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה שמתעוררת.

למידע נוסף ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס, ממשרדנו.